להשאיר חותם בקרית טבעון

הקדמה

"כי זו דרכם של בני ובנות טבעון, והם הרי לב ליבה של קרית טבעון והנכס היקר ביותר שלה"

האוטוגרפרס הוא מיזם אומנות תיעודי בינלאומי שמפגיש בין אומנים לבין עדים למאורעות היסטוריים. התערוכה הנודדת משקפת את ההיסטוריה דרך עיניהם של האנשים שחוו אותה באמצעות אומנים מוכשרים שתעדו אותם, ובכך מחברת בין דורות, קהילות ובין תרבויות. הן העד והן המתעד, ומכאן מקור שם הקהילה – האוטוגרפרס, משאירים חותם.

לפני 40 שנה בצעד היסטורי אוחדו שתי הקהילות, קרית חרושת וטבעון. לרגל ציון האירוע הוחלט לצאת למסע חשיפה ותיעוד לקהילה של מבחר מהסיפורים ההיסטוריים של בני היישוב.  על הגעת המיזם לקריית טבעון הודיעו בצורה המסורתית, על פי מנהג מקסים שנשמר במקום: פרסום שלטי חוצות בעבודת יד. "האופי והמהות של טבעון לא השתנו" היטב להגדיר זאת יהושוע בר מסדה, אחד מהעדים שתועד לתערוכה, והוסיף :טבעון היא מקום שלו עם טעם של פעם".

במסע הזה גילינו שהקהילתיות מושרשת בדנ"א של התושבים כאן. "שורשים זאת תחושת שייכות למקום. המקום זה אני. בדיוק כמו עץ", סיפרה נטע אמיר, אחת מהמתועדים בתערוכה. בפרויקט ניתנה במה לדור המייסדים, וגם לאלו שבחרו לנטוע כאן שורשים מאוחר יותר, ובכך היווה הזדמנות להעמיק הכרויות. "קודם ידעתי רק את שמה", כתבה האמנית כנרת שדה על המפגש שלה עם נטע תמיר. "המפגש איתה הוא מתנה עבורי. וכל זה במרחק כמה רחובות מהבית שלי".

זה מה שמיזם האוטוגרפרס מאמין בו: להחזיר את המפגש של "פנים אל פנים" אל הווי הקהילה ולהוות מצע לשיחה מעמיקה יותר. בספר זה נאגדו סיפורי העדים המייצגים "נקודות" בהיסטוריה שחלקם קשורים לחיבור בין המקום לאדם ולקהילה כמו למשל: סיפור הבאת הקטר והקמת פארק הקטר, סיפורו של גן גיגי ושל בית הספר לכדורסל מרנין טבעון. מאחוריהם עומדים דמויות משמעותיות שהותירו זיכרון חי ופועל בקהילה. 

בכל מיזם האמנים מוצאים פינה קרובה לליבם, וכך גם הפעם, העדה דורה רוט צולמה על ידי האמן אייל סאבא, צלם שגר בישוב השכן דליה אל כרמל, שלראשונה שמע ממקור ראשון עדות של ניצולת שואה. על דורה שמזוהה כסמל למאבק ניצולי השואה למיצוי זכויותיהם,  כתבה נכדתה, קורל אבירם. במשפחתה של העדה אסתר גרינברג, השתתפו 3 דורות, בתה ונכדתה: "השיחה האירה זיכרונות ואירועים שנפרשים על הרבה שנים ומהווים אבני דרך טובים ויפים בחייה של אמי", כתבה לנו לילית והוסיפה: "הרגשתי שיהיה נכון וחשוב לקחת בו חלק. לא מהרגלינו להניח הכול תחת אור הזרקורים ובטח לא מצלמות, אך בזכות המיזם זכינו במזכרת ראויה ומיוחדת לחיים". 

​

אף כי המתועדים אינם "רגילים" להיות אובייקט לצילום או כפי שהגדיר זאת עדי אהרון החקלאי, "אנחנו לא בר רפאלי" התקבלו צילומים מרגשים המצביעים על הקשר שנרקם בין העדים לאמנים: הצלמת נטע שבזכות הפרויקט הכירה את משפחת לשם - שהם שכניה, דניאל רולידר שחזר מלימודי צילום דוקומנטרי בניו יורק שתיעד את זאב, מהטייסים הראשונים של צה"ל.  ואביחי ניצן שושנה כצנלסון, ניצולת שואה מהולנד שאותה תיעד היא סבתא של חבר לכיתה בה לומד בנו. 

אלו רק מקצת מהסיפורים שתועדו במסגרת תערוכה זו בו יש מקום וכבוד לעבר ולמורשת, אך גם רוח רעננה עם מבט קדימה דרך עיני היוצרים.  המסע הזה היה מרגש לכולנו, אך אין בליבי ספק, שזוהי רק תחילתו והקשרים שנרקמו ימשיכו להעמיק את שורשיהם. כי זו דרכם של בני ובנות טבעון, והם הרי לב ליבה של קרית טבעון והנכס היקר ביותר שלה. 

בברכה,

קרן-אור רוזנבאום

מייסדת 'האוטוגרפרס