הצנחן הראשון בצה"ל

לפגוש אדם כמו יהושע (שייע) בר מסדה אינו דבר של מה בכך. זה לפגוש פיסה מרתקת וחשובה מההיסטוריה וההוויה של ארץ ישראל.
יהושע, בן 85, נולד בכפר חסידים. נשוי לאלה, אב ל-2 בנים מצליחים וסב ל-5 נכדים שציוריהם פוגשים אותך כבר על דלת הכניסה לבית בקרית טבעון. הבית, כמו האיש, נעים, צנוע אבל מלא עוצמה ועניין. עבודות האומנות של אלה, אשתו, נוכחות ומייפות כל פינה. בשנת 1952 התגייס לצנחנים והיה מראשוני הצנחנים בצה"ל. לאחר הפוגה קצרה מהשירות הצבאי חזר אליו, והפעם למודיעין. במסגרת 52 שנות שירותו הצבאי מילא תפקידים בעלי חשיבות עצומה,
היה אחד המפקדים הבולטים. במלחמת יום הכיפורים הציג בפני המטכ"ל את תכנית המלחמה הסורית, היה קמ"ן פיקוד צפוד, מפקד קורס קמני"ם ועוד.
ביקשתי מיהושע לראות תמונות מתקופת שירותו בצבא. הוא הוציא, בצניעות כמובן, פסל מרשים שקיבל עם פרישתו מהשירות וערימה של תמונות. פה לחיצת יד עם משה דיין, שם קבלת פנים מפוארת באיטליה. רגעי חיים שמתכנסים לתמונה גדולה, מרשימה ומרגשת. בין השנים 1980-1983 היה נספח צה"ל באיטליה, במהלכן בין היתר בנה קשרי מודיעין עם הצבא האיטלקי. הוא סיפר כיצד היה נתון כל הזמן תחת אבטחה כבדה, שהייתה נחוצה גם כאשר היה מגיע
לאסוף את בנו מבית הספר. במסגרת שירותו במפקדת פיקוד צפון, התבקש על ידי מפקדיו, מוטה גור ודדו, לעבור להתגורר קרוב לאזור. בשנת 1968 עבר עם משפחתו להתגורר בקרית טבעון, שם נשארו עד היום.
לקראת סיום שירותו הצבאי החל בהדרגה להפחית בנפח עבודתו עד שבשנת 2008 פרש לגמלאות.
שאלתי את יהושוע איך היה המעבר מחיי צבא לפנסיה. הרי אדם כמוהו לא ישב בבית. הוא חייך חיוך רחב ואמר "אני אדם מתנדב". הוא מתנדב מזה 14 שנה בעמותת שלהבת, במסגרתה מוביל את "שחרית שבת". שבת תרבות בטבעון בה הוא מאתר ומביא אנשים להם סיפור חיים מעניין לתת הרצאות לאוכלוסייה המבוגרת.
בנוסף, מתנדב כמדריך ברשות הטבע והגנים בבית שערים. נהנה לעזור לחבריו לתכנן ולצאת לטיולים ברחבי הארץ. בכל יום בשעות הבוקר המוקדמות הוא ואלה יוצאים להליכה בטבעון.
בחדר השינה של יהושע ואלה ניצבת מכתבה יפיפייה ומרשימה מעץ שהביאו איתם כשחזרו מאיטליה, כפי שאמרה לי אלה "דברים כאלה לא רואים בארץ". קירות חדר השינה מכוסים במגנים ועיטורים שקיבל במהלך שירותו, כל אלה מעידים על עברו המפואר של האיש. שאלתי את יהושוע כיצד הוא רואה את טבעון היום לעומת התקופה בה עברו להתגורר שם. הוא ענה: "כמעט ואין הבדל. האופי והמהות של טבעון לא השתנו. אולי היום נפגוש לפגוש ילדים רצים יחפים ברחובות, אבל טבעון הייתה ונשארה מקום קטן, שלו ועם טעם של פעם".
היה לי לכבוד לפגוש את יהושע. יצאתי מהמפגש מלאת השראה. לא בכל יום זוכים לפגוש איש כמוהו, שמביא עימו ניחוח של גבורה, היסטוריה, עוצמה והרבה צניעות.