להשאיר חותם בכפר תבור
הקדמה
מי שמגיע לכפר תבור לא יכול שלא להתאהב במקום ובאנשיו. ההר הנשקף מכל עבר וטובל בזריחות ובשקיעות מרהיבות, עצי השקד ומרבדי השדות, כולם חלק מתמונה ציורית שלא ניתן להסיר ממנה את העיניים. הלב מבקש לגלות עוד מקסמי המקום. וכך, לרגל חגיגות 120 שנה להתיישבות בכפר תבור, יצאנו במסע תיעודי בשבילי הזיכרונות של ותיקי המקום.
"האוטוגרפרס" הוא מיזם אומנות תיעודי בינלאומי המפגיש בין אומנים לבין עדים למאורעות היסטוריים. התערוכה הנודדת משקפת את ההיסטוריה דרך עיניהם של האנשים שחוו אותה באמצעות אומנים מוכשרים שמתעדים אותם. בכך היא מחברת בין הדורות, הקהילות והתרבויות השונות ביישוב.
בשיחותינו עם ותיקי המקום ניכר כי לכולם היו זיכרונות ילדות משותפים על החיים שהתנהלו "בחוץ" על עבודת כפיים קשה ועל פיסת האדמה שקיבלו ואותה הפכו לחלקת אלוהים קטנה. בין שבילי האבן המובילים לבתי קרקע ציוריים נחשפה בפנינו היסטוריה של מייסדים ציונים, אשר הגיעו למקום לפני 120 שנה ובחרו לבנות בו את ביתם. חלקם הגיעו ללא כל הכשרה חקלאית אך למדו את האדמה והעבירו את האהבה הזו גם לדורות ההמשך. וכך, 120 שנה לאחר תקומת כפר תבור, עדיין גרים במקום צאצאים של אותם חלוצים להם קראו "סבא וסבתא" רובם גרים באותו הבית מזה עשרות שנים, בו גידלו את ילדיהם שברובם גם בחרו להישאר ולטעת את שורשיהם. נכדים ונינים שלא יכולים לדמיין כי ישתקעו במקום אחר, ואולי עובדה זו לבדה מצביעה על כך שלא מדובר במקום רגיל.
עם השנים נוצר בכפר תבור תמהיל מיוחד בקרב הקהילה, אשר משלב בין אותם דורות של בני הוותיקים, לבין תושבים חדשים שהגיעו מהתפוצות ומרחבי הארץ ובנו במושבה את ביתם. כולם התקבלו בזרועות פתוחות ונדמה כי אם יש משהו שחוזר על עצמו בסיפורי הוותיקים שתועדו במסגרת מיזם זה, הרי זה שההר הפיח בהם השראה, ושנפשם נקשרה במקום כשם נולדו בו. גם אם חלקם עזבו לפרקים הרי שכולם מצאו את דרכם חזרה להר.
הרוח ההיא של חברות וקהילתיות שעמדה למקימי היישוב עוברת כחוט השני לאורך כל השנים, ונשארה חלק מאופי המקום עד היום. זוהי קהילה פתוחה ואוהבת ששמחה לקלוט לתוכה חברים חדשים, חברה שהיא כור היתוך אשר קלט עליות מכל קצווי תבל וכולם מצאו בה את מקומם. כשפסענו לאיטנו ברחובותיה הציוריים יכולנו לעצום עיניים ו"לראות" את המראות של "פעם", וגם פגשנו תושבים שמאמינים ופועלים למען אחווה, נתינה וקהילתיות עד היום.
תוצרי המסע שלנו בשבילי הזיכרונות, מעניקים מקום וכבוד לעבר ולמורשת, אך גם רוח רעננה עם מבט קדימה דרך עיני היוצרים. לכולם משותפת האהבה והחיבור העז למקום הפסטורלי, לטבע המשקיף אותם ולאווירה שאין שנייה שלה.
בברכה,
קרן-אור רוזנבאום
מייסדת "האוטוגרפרס"
תודה לשותפים שלנו:
דברי ברכה
לפני 120 שנה הגיעו ראשוני המתיישבים החלוצים לכפר תבור. הם הגיעו עם חלום. חלום הציונות, עבודת האדמה ויצירת קהילה חזקה. כיום, אפשר לומר, שהחלום התגשם. בעודנו צועדים קדימה וקולטים משפחות חדשות הצלחנו לשמור על הקסם של המקום. נקודת ציון זו, בה אנו מביטים אחורנית בגאווה על הדרך הארוכה שעשינו, מסמנת לנו את החשיבות הרבה בהוקרת ותיקינו ותרומתם לבניית המושבה.
בתקופה זו, עת אנו מתמודדים עם מציאות חדשה בצל הקורונה, אני רואה במיזם "האוטוגרפרס", שמתקיים באדיבות מפעל הפיס, פרויקט חשוב שנותן מקום של כבוד ומחזק את ותיקי הישוב כמו גם את הקשר בין הדורות. נוכחנו לגלות את העוצמה בבמה שהעניק לסיפורי המתועדים בתערוכה מעוררת השראה, שמרגשת כל מי שנחשף אליה. מיזם זה הוא חלק מהפעילות שלנו לשימור המורשת המקומית, שכן "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל". שהיא מקור גאוותנו.
בספר זה נאגדו סיפורים מרתקים מעברה של כפר תבור, אנשים שהשאירו את חותמם בפעילויות ובלבבות האנשים. אנשי עשייה, תרבות ורוח שתרמו להתפתחות הפיזית והרוחנית של המושבה ותושביה. את הליך התיעוד הובילו בהצלחה רבה אומני האזור המוכשרים, מכל שכבות הגיל, מתחומי הצילום והכתיבה. תוצריהם היפים חושפים בפני הציבור הרחב, בייחוד בפני הדור הצעיר, את הדרך שעשינו מימיה הראשונים של כפר תבור עד למושבה התוססת שהיא היום. תודתי לכל העוסקים במלאכה, ראשית לוותיקי המקום על תרומתם והנכונות לספר את סיפורם ולשתף אותנו, לצלמים והכותבים האיכותיים על ההשקעה והתיעוד, ולחברת המתנ"סים למרכז הקהילתי שלנו שפעלו יחד עם צוות "האוטוגרפרס" ליצירת התוצרים המרהיבים. לחיי 120 השנים הבאות.
שלכם,
עודד הלפרין
ראש המועצה המקומית כפר תבור