רוב שבט כהן, המונה למעל מ-70 צאצאים, מתגוררים בכפר תבור

עדה נולדה בשנת 1926 בברלין, גרמניה. בשנת 1933 עלתה עם משפחתה לארץ בהיותה בגיל 7.
בשנת 1946, בהיותה בת 20, הגיעה לכפר תבור ומאז ועד היום היא כאן. היה זה מעבר חד מחיי הנוחות בקריית ביאליק, יישוב מסודר ומבוסס, בו חייתה עם הוריה ושתי אחיותיה, למושבת איכרים קטנה למרגלות התבור שלא היה בה חשמל או אפילו מים זורמים.

עדה מספרת שהוזמנה לסופ"ש בכפר תבור על מנת לבקר קרובים - משפחת פוקס. לפחות כך נאמר לה, אך מטרת הביקור האמיתית עליה לא ידעה, היה שידוך בינה לבין עלם צעיר, חרוץ ונאה - אהרוני לבית משפחת כהן. אהרוני היה משכים קום לעבודתו החקלאית יום יום לפני נץ החמה וחוזר לביתו הרבה אחרי שקיעתה, כך שלא נותר לו זמן לחפש כלה. גם ההיצע במושבה, שכללה אז בקושי 40 משפחות, היה דל.

בדיעבד הסתבר לעדה שכל הכפר היה שותף למטרת הביקור וכבר באוטובוס (שהיה מגיע אחת ליום) ידעו מי האורחת. עם הגעתה הובילו אותה אחר כבוד לבית משפחת פוקס. באחה"צ של אותו יום, הגיע "במקרה" אהרוני כהן לביקור ופגש את עדה בחצר פוקס. בין הפרות והתרנגולות ההתאהבות הייתה מיידית. למחרת בבוקר הזמין אהרוני את עדה לטיול בגבעות כדורי כדי להראות לה את פריחת הצבעונים ושם לפי סיפורה של עדה התקרבו. חצי שנה לאחר מכן התחתנו השניים.

עדה ואהרוני הקימו בכפר תבור משק חקלאי לתפארת שכלל לול תרנגולות, רפת חולבות, כוורות דבורים, שדות ומטעי שקדים וזיתים. בנוסף היה אהרוני גם קבלן לעיבודים חקלאיים עם צי טרקטורים, כלים חקלאיים ומכונות עיבוד חדשניות. כמו כל בני הכפר, גם אהרוני, בנוסף לעבודה הקשה ביום, יצא לשמור בלילה מפני פורעים וגנבים. עדה מצאה עצמה לא פעם נשארת לילות שלמים לבדה, בבית חשוך שלעיתים שרץ עכברים ולעיתים גם נחשים. אולם באהבתה הגדולה לאהרוני, ובעזרת חברותיה החדשות בכפר, התגברה על כל הקשיים.

החיים כאיכרים המתפרנסים מחקלאות במושבה מוקפת כפרים ערביים, גרמו לעדה ואהרוני להבין שמשפחה גדולה ומלוכדת היא תנאי הכרחי לחיים בארץ ישראל ובכפר תבור במיוחד. חשבו וכך עשו - לזוג נולדו 6 ילדים מהם זכו ל-24 נכדים, ולכ-47 נינים. הערך "פרו ורבו ומלאו את הארץ" אינה רק מצווה, אלא הלכה למעשה עבורם. רוב בני המשפחה המונה למעל מ-70 צאצאים (והיד עוד נטויה), מתגוררים בכפר תבור.
בשנת 2016 נפטר אהרוני בשיבה טובה בגיל 94 והוא מוקף במשפחתו. מאז עדה נותרה לבדה לשמור על המשפחה. בבוקר היא מבלה במועדון הוותיקים בכדורי ואחה"צ מדי יום זוכה לביקור של בני משפחתה מגדול ועד קטן, במהלכו זוכים לכוס תה ועוגיות השטרודל הידועות של עדה המלאות כל טוב. "ערך המשפחה הוא ערך חשוב בחיי", היא מוסיפה.