בכפר תבור הוא מכיר כל אבן וכל סיפור. "יש כאן שורשיות"

מעטים ההיסטוריונים שיכולים לספר על ההיסטוריה מזווית אישית, כמו שבתאי גל-און גולדמן שמכונה "ההיסטוריון המקומי". בכפר תבור הוא מכיר כל אבן וכל סיפור. "כאן ביליתי את ילדותי הנהדרת בשנות ה40', בקושי נסענו החוצה. היינו נוסעים להסתפר בעפולה ולקנות דגים בטבריה, לנסוע לתל אביב היה כמו לנסוע לחוץ לארץ", הוא נזכר.
הימים היו טרום קום המדינה, ושבתאי מספר על אירועי גבורה ואומץ שראה מקרוב. הוא זוכר בצלילות את אירועי "השבת השחורה", חודשים ספורים לפני הקמת המדינה בשנת 1948. "הפלמ"ח פוצץ 11 גשרים בחצות הליל על מנת למנוע את כניסת הצבא הבריטי. בעקבות זאת הבריטים ערכו חיפוש נשק בכל המדינה. בקיבוץ יגור הם מצאו הכי הרבה נשק ומאות אנשים נשלחו לכלא ברפיח ובלטרון", הוא מספר. בשבת הזאת נערכו גם בכפר תבור חיפושים ליד ביתו של שבתאי, שהיה אז בן תשע. שבתאי ושכנו חיימקה ז"ל תצפתו על ג'יפ אנגלי שחנה בסמוך. "החייל הבריטי שם את הנשק בין שתי הכיסאות ובקושי ראו אותו, אבל ילדים רואים הכול. יכלנו לשלוף את הנשק ולשים אותו על העץ שהיה במרחק 15 מטר מאיתנו. לא היו באים אלינו בטענות, אולי היו עושים חיפוש בבתים אבל לא היו מוצאים את זה. אני רואה בזה החמצה, אבל גם הרווחנו סיפור. בסוף הייתי רק ילד", הוא נזכר.
שבתאי, שיחגוג השנה את יום הולדתו התשעים, הספיק במהלך חייו להכות שורשים בכפר תבור האהובה שלו. ביחד עם דבורה, הקימו משפחה למופת ובה ארבעה ילדים ועשרה נכדים. כאשר השתחרר מהצבא עסק בחקלאות, לאחר מכן הצטרף לסמינר למורים והיה מורה, מנהל, מפקח, מנהל מרכז פדגוגי, ובסוף מנהל מחלקה לחינוך. "30 שנה עסקתי בחינוך, אני חסיד של השפה העברית. שגיאות צורמות לי." מספר הוא בחיוך.
כבר זמן רב שאינו בתחום החינוך, אלא בתחום ההיסטוריה, אותה הוא לומד כל יום מחדש. "חקרתי מדוע מצאו נשק ברחבי הארץ אך לא בכפר תבור, ואז כתבתי ספר על מושבת כינרת ונודע לי ששם גר קצין בריטי בשם פיט, שהיה אוהב ישראל ודאג שלא ימצאו נשק. ולכן אף כי בכפר תבור היו רובים גרמנים רבים מעולם לא מצאו כאן נשק".
בתוך מי שעוסק בהיסטוריה הוא דואג לשמור על האתרים ההיסטוריים במושבה. "המוזיאון שלנו שמתאר את תולדות המושבה עד שנת 48' אז החלה לגדול. שני בתי הספר שקמו בתחילת המאה קיימים עד היום. אחד הפך לספרייה והשני הפך לבית מוזיקה בזכות גיוס תרומה שהשגתי. לומדים בו למעלה מ120 תלמידים כיום".

לא רק העבר חשוב לו אלא גם העתיד, ובפרט שהדור הצעיר בכפר תבור יכיר את סיפור המקום, גם בדרך הכי פשוטה שאפשר. "אני מנסה להראות את הייחודיות של כפר תבור, לזכור את ההיסטוריה של המושבה, לראות איך היא גדלה. יש לנו 21 כיכרות, כל כיכר נקראת על משפחה מהמקימים, יש כאן שורשיות".