Leave a mark with pride - Tel Aviv

With every step you take on the streets of Tel Aviv, you will feel the beats of history that reflect the work of construction and revival, the spirit of entrepreneurship and action, and the feeling of love in all its shades, which the residents feel for our city. The proud community has an integral part in Tel Aviv's unique human mosaic and, yes, also in its heritage.

We sought to illuminate this legacy as part of the "Proudly Seal" exhibition, which gives us the opportunity to share the history and path of the proud community in our city, through the personal stories of a veteran, and produces an in-depth discourse on the path we have taken as a society._ cc781905-5cde

This project is a place of honor and strengthens the veterans of the LGBT community, as well as the connection between the generations and the communities in the city of Tel Aviv. To illuminate their work and thank them for it.

Our deep gratitude to the veterans for their willingness to share their story. It is a great privilege to illuminate dark parts of history, for a better future for society as a whole.

"The 'Leave a Seal with Pride' exhibition gives us an opportunity to share the history and path that the proud community in our city has gone through"

Artistic Initiative: The Autographers Initiative

In collaboration with the Proud Center, Tel Aviv Municipality.

2022

Thanks to our partners

התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל

תוכנית כוח משימה לאומי תוכנית סטודנטים למען אזרחים ותיקים
אגף בכיר אזרחים ותיקים
רשות הצעירים

תוכנית "בוחרים מחר לעד" של הסוכנות היהודית לארץ ישראל

"הומא" קהילת יוצרים בנגב

"כיוונים" החברה לתרבות הפנאי בבאר שבע

הסוכנות היהודית לארץ ישראל

מפעל הפיס

salutation

The "Autographers" project gives us a unique glimpse into the painful history of World War II and this time with a spotlight on the Holocaust survivors, some of whom were then only children. In adulthood they chose to build their lives in Ness Ziona, and in many ways they are a 'walking history'. The products were combined into an exhibition 'Heroes of the Second World War' that excites everyone who is exposed to it and who reaches the younger generation in our city._ cc781905-5cde-3194-bb3b-136bad5cf58d_

It is our moral duty to share the documented stories, to remember the price charged by World War II from the world in general and the Jewish community in particular and to instill values of appreciation of heroism and solidarity for each other. , Those who survived the atrocities, fought in armies and undergrounds, and those who were in the home front like survivors of the Leningrad siege and survived thanks to resourcefulness, solidity and hope.

At this time, as we face a new reality in the shadow of the Corona, I see great importance in this venture that gives a place of honor to these heroes in our city. I am grateful to all those involved in the craft, first and foremost - to the documented for their contribution and willingness to share their story, _ cc781905-5cde-3194-bb3b-136bad5cf58d_ to the Welfare and Social Services Division who led the venture alongside the Autographers team, who together created ours.

your,

Samuel Boxer

Mayor of Ness Ziona

אילנה ברונר

"אהבתי לצייר מהילדות"

אילנה נולדה בשנת 1929 ברומניה, באזור שבמהלך שנות המלחמה סופח להונגריה. "כשהגיעו ההונגרים התחילו הבעיות עם היהודים. היה לנו מגן דוד צהוב ולא נתנו לנו להיכנס יותר לבית ספר רגיל אז למדנו בבית ספר יהודי. פתאום הילדים האחרים ראו בנו זרים, ראו את הטלאי והסתכלו עלינו אחרת, בעוינות. כיוון שגרנו על הגבול, הם חשבו שכל היהודים מרגלים אז מיד אמרו לכל היהודים לעזוב. עברנו לעיר טרגו מורש ובשנת 44' לקחו אותנו לאושוויץ. היינו שם שנה, ביום האחרון של המלחמה בתשיעי למאי, השתחררנו מאושוויץ. חזרנו משם עם יותר כאב ופחות משפחה".

המלחמה לא הסתיימה שם, גם כשאנשים מסביב ניסו להשביע את מכאוביהם, התפשטה מחלת הטיפוס ולכן אילנה ואמה נאלצו לחכות שישה שבועות נוספים בתוך המחנה. כשלבסוף שוחררו, הדרך חזרה הביתה, גם כן לא האירה פנים. "אחרי אושוויץ חזרתי לעיר שלי, אך הקומוניזם לא היה יותר טוב. היה גרוע מאוד, פשוט לכולם. היינו צריכים לחזור הביתה, אז עלינו על רכבת, היה כל כך צפוף שנאלצנו לעמוד בין שני הקרונות, זה היה נורא. ככה לאט לאט הגענו הביתה. כשחזרנו, אני ואמא שלי פגשנו את אבא שלי".

בשנת 1949, הכירה אילנה את בעלה ויחד עם שתי בנותיהם, עלו לישראל בשנת 1972. כיום, יש לאילנה שני נכדים וארבעה נינים. בחייה טיילה ברחבי העולם, משם לקחה השראה רבה לציורייה. "הייתי באפריקה, בקנייה, ראיתי את האמהות ומשם הגיעה לי ההשראה לציור. אהבתי לראות ולצייר אמא וילד. רציתי להראות שבכל המדינות, כולן בסוף אמהות וילדים. בכל מדינה האמא נוהגת קצת אחרת, חלק מחזיקות על הגב, חלק על הבטן. הרשים אותי מאוד שהאפריקאיות מחזיקות את הילד על הגב, כי ככה הידיים פנויות, הן עובדות ככה בשדה. לעומת האירופאים שלא. יש לי 11 ציורים כאלו, של אימהות שונות מצבעים ומקומות שונים. אני בחרתי בה, כי אני מאוד אוהבת את האמא והילד, במיוחד את הילד. טוב להיות אמא."

האמנות היא חלק מהדרך שעושה אילנה בעולם, לוקחת את הדברים שנגעו בה במיוחד, ומתרגמת חוויות לציור על הדף בדיוק רב. "לאמנות צריך קצת כישרון ותשעים אחוז עבודה, המון עבודה. צריך לעבוד קשה. אני אהבתי ציור מילדות. לא הייתי ציירת גדולה אך אהבתי לצייר. אני אוהבת לצייר טבע בצבעי מים, בהמשך ציירתי ציורי נוף ופנים בצבעי שמן"

צילום: ניסים סלם

Leave a mark with pride - Tel Aviv

​

Thanks to our partners

salutation

"אהבתי לצייר מהילדות"

"אני לא יודעת תווים, אני מנגנת מהראש"

"דרך היצירה אני מספר את הסיפור שלי"

"ציירתי את כל המשפחה שלי בשביל הזיכרון"

"חשוב שלקח השואה יובן"

"לא היו צעצועים, אז תפרתי מסמרטוטים"

"האמנות עבורי היא דרך הטבע"

"האומנות עברה גם לבנים שלי".

"האמנות היא לנשמה"

"המסר הוא שחלילה לא נחזור לזה"

"כל חיי ציירתי"

"האמנות בשבילי זה מקום להציג מחשבות"

"הצבעים והצורות, הכניסו לי אור חדש בחיים"

"אני מאוד אוהבת תיאטרון"

"הנתינה עושה טוב לאדם"