חיה עוד מעט בת 84.
חיה נולדה בפריז שבצרפת ב-8 בספטמבר 1939, כלומר 8 ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. כיוון שכל משפחתה נותרה בפולין, אִמָּהּ התרגשה מאוד והובלה בבהילות לבית החולים, שם החליטו על ניתוח קיסרי שהזדהם והיא נפטרה 3 ימים לאחר הלידה, ב-11 בספטמבר 1939.
אביה העביר אותה תחילה למינקת, אבל הוא חיפש פתרון לטווח ארוך ושכר אישה יהודייה שרק הגיעה מהונגריה. ב-1940, עם פלישת הגרמנים לצרפת, יצא חוק הקובע שכל מי שאין לו אזרחות צרפתית יגורש לארץ מוצאו, על כן אביה התחתן עם אותה אישה, ולאחר המלחמה נולדה להם בת.
במשך המלחמה, אביה קנה מסמכים מזויפים ולא ענד את הטלאי הצהוב. הוא ברח מפולין בגיל 16 לאחר פוגרום וידע היטב את משמעות הסימון. מכל משפחתו הענפה נותר רק אח אחד. פעם חיה שאלה אותו: "מדוע אין לי סבא וסבתא כמו כל הילדים?" והוא ענה לה שהם מתו מרעב ומקור. היא הסיקה שהם מתו בגטו ורשה ולא מזמן התברר שאכן כך קרה.
תחילה המשפחה נשארה בדירתה, אבל לאחר זמן מה עזבו לעיירה ליד פריז כדי להסתתר. הרבה לא ידוע לחיה גם בגלל גילה הרך וגם בגלל שאביה נמנע מלדבר על התקופה. זיכרון אחד חזק נותר לה: רעש של התפוצצויות הנראות כמו זיקוקי די-נור, כנראה הדים של הקרב האחרון לפני נסיגת הגרמנים. מאז ועד היום היא מאוד אוהבת לראות זיקוקי די-נור המסמלים אצלה את סיום המלחמה.
חיה עלתה ארצה בגיל 20 ומיד גויסה לנח"ל יחד עם הגרעין שלה, שם הכירה את מיכאל בעלה לעתיד. אחרי שעברו מהקיבוץ לבאר-שבע חיה לימדה בתיכון במשך 35 שנה ולאחר מכן בבית תרבות צרפת בעיר. ב-1988 הזוג פתח משרד לתרגומים הפעיל עד היום. היא בעלת תואר שני בשפה ובספרות צרפתית. למיכאל וחיה נולדה בת בשם יעל ובהמשך גם שלושה נכדים.
מזמן השתוקקה חיה לצייר אך לא העזה. עם יציאתה לפנסיה, הרגישה שזו ההזדמנות שלה והיא מצאה סדנת ציור בה החלה את צעדיה הראשונים, שלוו תחילה בהיסוסים רבים. עבורה, לצייר מאפשר להתנתק מהעולם החיצון, לשכוח מכל הצרות והעיסוקים היומיומיים, לעבור לעולם שכולו שקט ויצירה.
"הציור "פרידה מהמרפסת" מציג את מה שהייתי רואה מחלון הדירה שלנו בפריז, מהקומה הרביעית – רחוב ארוך שעלה לכיוון Montmartre. גרתי בפינה שנשקה ל-Grands Boulevards, השדרות הגדולות שחיברו בין בניין האופרה לכיכר הרפובליקה, מקום חי ותוסס." ההפגנות עברו משם וחיה זוכרת שעיניה דמעו מרימוני העשן שנזרקו לפיזורן, וזה מחזיר אותה לכאן ועכשיו. "חשוב שלקח השואה יובן לא רק לגבי העם היהודי וכי גזענות ושנאת האחר יוצרים עוד שנאה וגזענות ומוליכות לאלימות ורצח."