top of page
רחפן נס ציונה1.jpg

גיבורי מלחמת העולם השנייה – נס ציונה

הקדמה

מלחמת העולם השנייה פרצה באירופה בשנת 1939 ומחתה כמחצית מאוכלוסיית היהודים. חלקם נשלחו למחנות ריכוז, הוסתרו ביערות, חיו תחת זהות בדויה, הסתתרו ביערות, סייעו לכוחות הפרטיזנים ונאבקו לשרוד. בשיתוף עיריית נס-ציונה יצאנו במסע תיעודי בעקבות סיפורם של גיבורי מלחמת העולם השנייה מצדדיה השונים. פגשנו במי שהיו אז ילדים וילדות, נערים ונערות, ואשר בחרו לבנות את חייהם בישראל ובעיר נס-ציונה. הם ביקשו לשתף בזיכרונותיהם את הדור הצעיר ולהעביר את המסר על אהבתם למדינה הזו, שאינה דבר של מה בכך עבורם. 

העדויות הן קשות. למרות שהמתועדים עברו את המלחמה במקומות שונים, כולם כאחד מספרים על רעב, קור, ייאוש, שנאה, אובדן ופחד. הם מספרים כיצד העורף הפך לחזית הסופגת הפצצות. חלקם איבדו אם או אב, ומצאו את עצמם לבדם. מתוך רגעים אלו עולה גם ניצוץ של אנושיות, של עזרה ותקווה. יצר הישרדות שפעם בליבם עורר תקווה לבנות חיים חדשים וטובים יותר. תקווה שהפכה למציאות כשעלו לישראל. בין המתועדים, אנשים שנושקים לגיל מאה, וזיכרונם הצלול מעורר השראה. התוצר המרגש הזה בא לשתף את העדות האישית שלהם על המאורע ההיסטורי, ומתאר את הגבורה שמתגלה בשעת קושי והתקווה שהייתה בליבם ליום בו המלחמה תיפסק. הם הגיבורים שלנו. 

האוטוגרפרס (The Autographers) הוא מיזם תיעוד אומנותי בינלאומי שמטרתו חיבור הקהילה להיסטוריה הייחודית שלה. שיתוף סיפורם האישי הוא חובתנו המוסרית. "לזכור ולא לשכוח", כך עולה מכל אחד מהמתועדים. "זו צוואתנו", הם מדגישים. "זו שליחות להעביר את הסיפורים האלו לדור הבא, להישאר עם עיניים פקוחות ולזכור את אשר איבדנו". 

אנו מודים למתועדים ששיתפו אותנו מההיסטוריה הפרטית שלהם, למתעדים המוכשרים ולמתרגמים שעזרו לגשר על הבדלי השפות.

בברכה, 

קרן־אור רוזנבאום

מייסדת ״האוטוגרפרס״

תודה לשותפים שלנו

לוגו עמית חדש 2016.jpg
לוגו נס ציונה.jfif
mifaal hapais_games_2018.jpg

דברי ברכה

מיזם "האוטוגרפרס", מעניק לנו הצצה ייחודית אל ההיסטוריה הכואבת של מלחמת העולם השנייה והפעם עם זרקור לשורדי השואה, שהיו אז בחלקם רק ילדים. בבגרותם בחרו לבנות את חייהם בנס-ציונה, ובבחינות רבות הם 'היסטוריה מהלכת'. התוצרים אוגדו לתערוכת  'גיבורי מלחמת העלם השנייה' שמרגשת כל מי שנחשף אליה ושתגיע לדור הצעיר בעירנו. 

זוהי חובתנו המוסרית לשתף את סיפורי המתועדים, לזכור את המחיר שגבתה מלחמת העולם השנייה מהעולם בכלל ומהקהילה היהודית בפרט ולהנחיל ערכים של הוקרת הגבורה והסולידריות זה לזו.  מיזם זה מהווה גם ההזדמנות לעלות על נס את הוותיקים החיים בעיר, אלו ששרדו את הזוועות, לחמו בצבאות ובמחתרות, ואלו שהיו בעורף כמו שורדי מצור לנינגרד ושרדו בזכות תושייה, סולידיות ותקווה.

 

בתקופה זו, עת אנו מתמודדים עם מציאות חדשה בצל הקורונה, אני רואה חשיבות רבה במיזם זה שנותן מקום של כבוד לגיבורים אלו בעירנו. תודתי לכל העוסקים במלאכה, בראש ובראשונה - למתועדים על תרומתם והנכונות לשתף בסיפורם,  לאגף הרווחה והשירותים החברתיים אשר הובילו את המיזם לצד צוות 'האוטוגרפרס' , אשר יחד יצרו תוצרים מרהיבים שהשאירו חותם בלב כולנו.

 

שלכם,

שמואל בוקסר

ראש עיריית נס ציונה

שרה אבינון.jpg

שרה אבינון

בין שתי זהויות

סיפורה נע בין שתי זהויות: שרה ורשביאק, ילדה יהודית קטנה בפולין, ובין אירנה יבלונסקה, יתומה פולנייה שמספרת לכולם שביתה נשרף. שתי ילדות, נפש אחת

צילום: ניסים סלם

שרה אבינון.jpg

חיים טרדאש

האיש שבחר בחיים

אחת הפצצות פגעה בקטר הרכבת שלנו והרגה את אחי הקטן

צילום: ניסים סלם

שרה אבינון.jpg

רבקה כחלון

החוט המקשר של רבקה

צילום: ניסים סלם

שרה אבינון.jpg

דן אייל

החיים תחת זהות בדויה

שכרנו בית וחיינו תחת זהות בדויה, עם ניירות מזויפים

צילום: ניסים סלם

שרה אבינון.jpg

יהודית שוש

הטלאי הצהוב נשאר אצלה עד היום

האמונה היא בכוחנו ולא באלוהים, אני לא יודעת היכן הוא היה בשואה

צילום: ניסים סלם

שרה אבינון.jpg

אסתר צוקר

הייתי ילדה קטנה שרעבה כל הזמן

אכלנו מרק מקליפות של תפוחי אדמה. לא היה לחם וכל הזמן היינו רעבים

צילום: איתי ליפשיץ

שרה אבינון.jpg

שבתאי ברני

הילד ששרד במשך שנתיים במנזרים

כשהאמריקאים שיחררו אותנו הם זרקו עלינו שוקולדים והתרגשנו כי אלו לא היו בשפע

צילום: ניסים סלם

שרה אבינון.jpg

יוסף גרשטיין

המצב בגטו נהיה גרוע יותר מרגע לרגע

יוסף יצא בכל יום לרעות את העדר ותחת מסווה זה העביר ידיעות לפרטיזנים

צילום: ניסים סלם

שרה אבינון.jpg

ציפורה פייגה וידר

הנס של ציפורה

כל ערב הגיעו לחפש את האבא. היו פעמים שחשבתי שהשיניים שלנו נשברו מרוב רעד ופחד

צילום: ניסים סלם

שרה אבינון.jpg

רודי אלבין

חיי ניצלו פעמיים

רודי נמשך אחר הקסם שבתעופה ולאחר המלחמה הפך לטייס

צילום: ניסים סלם

שרה אבינון.jpg

משה למפרט

חיים בסימן זיכרון

קשה לי להגיד את זה אבל אין ברירה, אמא נרצחה שלושה ימים אחרי שהגיעה לאושוויץ

צילום: חיים ורסנו

שרה אבינון.jpg

הדרה לזרוביץ לזכר אהרון לזרוביץ

חיינו חודשים במרתף מתחת לרפת

עד היום הדרה ממשיכה לספר את סיפורו של אהרון. "הוא היה פטריוט וציוני אמיתי"

צילום: רותי אלון

שרה אבינון.jpg

איטה וישנר

ילדות בצל מלחמה

אני לא יודעת איך נשארנו בחיים

צילום: ניסים סלם

שרה אבינון.jpg

דני לרנר

לחיות את החיים במלואם

הוריו של דני התנדבו לארגון קומוניסטי כדי ללחום כנגד הגרמנים

צילום: ניסים סלם

שרה אבינון.jpg

ציפורה לייבו

מסע הנדודים של ציפורה

במשך שנתיים נדדנו ברחבי אירופה עד שהגענו לישראל

צילום: איתי ליפשיץ

שרה אבינון.jpg

שושנה זמורסקי

סיפור על חברות

"הצטרפתי לתנועה ציונית, עוד לפני מלחמת העולם השנייה, ורק רצינו לעלות ארצה" – לסרט
אותה ילדה שלימדה אותה לרקוד, הייתה אנה קנייפ, ילדה ממוצא גרמני ויוגוסלבי - לקטלוג

צילום: ניסים סלם

שרה אבינון.jpg

רפאל שלו

סיפורה של מזוודה

המזוודה הזו מזכירה לי מאין באתי, ומה השגתי, למרות הקשיים הרבים שהיו בדרך

צילום: רותי אלון

שרה אבינון.jpg

שרה לנג

פשוט רצינו להמשיך לחיות

ישנו על שולחנות ביליארד בתור מיטות ועכברים תקפו אותנו כל הזמן

צילום: איתי ליפשיץ

שרה אבינון.jpg

שלמה קונפורטי

תמיד הייתי היהודי היחידי בבית הספר

כשהגרמנים נכנסו לאלבניה ארזנו מזוודות וברחנו להרים. גם כשנגמרה המלחמה לא ידענו מזה

צילום: ניסים סלם

Asset%201%D7%A8%D7%A7%D7%A2_edited.png
Gold logo.png
bottom of page