זיכרונות מימי שחרור טבריה - 1948

מיזם האוטוגרפרס -– The Autographers הוא מיזם תיעוד אומנותי בינלאומי שמטרתו חיבור הקהילה להיסטוריה הייחודית שלה. בשיתוף עיריית טבריה ומפעל הפיס יצאנו במסע תיעודי אחרי 'אנשי טבריה', אותם אנשים שהשתתפו בלחימה על העיר במהלך שנת 1948 ועד אשר הוכרז על שיחרורה. חלקם היו לוחמים צעירים בכוחות 'ההגנה' וחלקם היו ילדים ובני נוער שאת כיתות בית הספר החליפו כדי לתת סיוע, לאייש עמדות הגנה, להעביר נשק ולחזק את העורף שהפך לחזית.

עד שנת 1948 בטבריה חיו יהודים וערבים יחד. המתח בין האוכלוסיות עלה וב-8 באפריל החלו הקרבות בעיר בין כוחות ההגנה בחיזוק התושבים המקומיים לבין כוחות הערבים. "כולנו היינו כל הזמן דרוכים, היינו בבית והיינו מחכים שהנה מיד יקראו לנו וככה זה היה. כל פעם לקחו אותנו למקום אחר, פעם לכאן, פעם לכאן", מספר לנו אבנר חנוכה, יליד 1928 ולוחם 'הגנה' אשר נפצע במהלך המאורעות. לימים היה חנוכה ממקימי ארגון נכי צה"ל ומי שביקש מראש הממשלה בזמנו, דוד בן גוריון, "לא לשכוח לטפל בפצועי המלחמות". הלחימה התפרסה בנקודות שונות בעיר, כך מספר לוחם 'ההגנה' אהרן אמסלם, יליד 1931 אשר גם איבד את אחיו הבכור במהלך קרבות מלחמת העצמאות. "הייתי כך כל בטוח שאנחנו בדרך לניצחון, וטבריה הוכיחה את עצמה, היא הייתה העיר הראשונה בישראל שקיבלה עצמאות ושוחררה", הוא נזכר. דליה ילוז, ילידת טבריה שהייתה אז כבת 10 סיפרה על יום שחרור העיר כיום שנחרט בזיכרונה: "אבי אמר 'צלמי את האירוע בעיניים שלך, זה אירוע גדול'. אלו רק מקצת מזיכרונותיהם אשר האירו מחדש מאורע ההיסטורי ששינה את פני העיר טבריה והשפיע על הקמת מדינת ישראל המוכרת לנו כיום. התוצר המרגש מתאר את יצר ההישרדות של האדם, הגבורה שמתגלה בשעת קושי והאהבה שלהם לעיר שנושקת לכינרת, אותה מעולם לא חשבו לעזוב.

אנו מודים למתועדים ששיתפו אותנו מההיסטוריה הפרטית שלהם, לעיריית טבריה על היוזמה ולמפעל הפיס על הסיוע במימונו. תודה מיוחדת לאורי מזר, תושב העיר והיסטוריון מקומי מיוחד, לארכיון צה"ל ולמרכז הורדוס טבריה על הסיוע בתמונות העבר.