Heroes of World War II in the Jezreel Valley

הכול התחיל עם בית אחד.
 

מאות אלפי דונם של קרקעות רכש יהושע חנקין למען התיישבות יהודית במהלך חייו, ועל כך זכה לכינוי ״גואל האדמות״. אך מבין כולם, בחר לבנות את ביתו בגבעה פסטורלית הנושקת לחוף הים התיכון, מקום שלימים יתפתח לשכונה בשם ״גבעת אולגה״ האגדית שבחדרה, על שם אשתו האהובה. השכונה נבנתה לפני 70 שנה, רבדים רבדים על פי גלי העלייה לארץ. הראשון היה שיכון ״עולי סין״ עבור יוצאי אירופה שהגיעו דרך שאנגחאי, ואחריהם הגיעו עולים מארה״ב, צפון אפריקה, ואפילו מהקווקז ואתיופיה.
 

לראשונה בתולדות האוטוגרפרס, בשיתוף עיריית חדרה ומפעל הפיס, הגענו לשכונה אחת מיתולוגית כדי לחגוג את 70 שנותיה, ולהכיר את גיבוריה הנסתרים. 

האוטוגרפרס הוא מיזם תיעוד בינלאומי המפגיש בין אומנים לבין עדים למאורעות היסטוריים. התערוכה הנודדת משקפת את ההיסטוריה דרך עיניהם של האנשים שחוו אותה באמצעות אומנים מוכשרים שתיעדו אותם. בכך היא מחברת בין הדורות, הקהילות והתרבויות השונות.

במהלך התיעוד שמענו לא אחת מן המתועדים על דרכם בארץ ישראל שהחלה במעברה, עת הגיעו חסרי כל. אף כי בשנים הראשונות חיו בתנאים של קור ומחסור, בזיכרונם נצורים באהבה הקולות והאנשים, החברה ורוח התקווה שהייתה משותפת לכל העולים דאז. ״פעם

בשכונה דלתות הבתים היו תמיד פתוחות״, הם מספרים. בצד הקשיים, הם זוכרים בערגה את האחווה ושותפות הגורל שחיברה בין כולם, ללא קשר לארצות המוצא שלהם. הם מספרים על ילדות ונערות בשכונה בה היה נשמע בליל של שפות ועם זאת, רב המשותף

היה על המפריד, ומי שהיה לו יותר מאחרים, חלק זאת עם הזולת. כשהסתובבנו בשכונה גילינו שהקסם של אז עדיין קיים, כי הלב של אנשי אולגה, אנשי נתינה אוהבי ים, עדיין פועם בשכונה הציורית.
 

רוב העולים שגרו באולגה בימי ראשית המדינה באוהלים רעועים, במעברות שנבנו טלאי על טלאי, מעולם לא חשבו לעזוב. מאז אותם ימים הפכה השכונה לאבן חן, שדומה שנמצאת מאז בתנופת בנייה מתמדת. כיום, כשלצידה מתפתחת שכונה חדשה, נדמה כי החיבור בין

הישן לחדש מורגש יותר מתמיד. המסע התיעודי שלנו בשכונת אולגה הוביל אותנו מחוף הים הפסטורלי לתוך בתי השכונה בהם גילינו אנשים שהם תמצית הציונות, אהבת הזולת והנתינה.
 

אני מודה למתועדים ששיתפו אתנו ברגעים מההיסטוריה הפרטית שלהם, לצלמים ולכותבים המוכשרים שיצאו אתנו למסע התיעודי ויצרו תוצרים מרהיבים. תודות רבות לעיריית חדרה שאימצה את המיזם לחיקה, למחלקה לשירותים חברתיים שסייעה בהובלתו, ולמפעל הפיס

שסייע במימונו.
 

בברכה,

קרן-אור רוזנבאום

מייסדת האוטוגרפרס