על החלום להקמת בית כנסת באולגה

אברהם (אלברט) גבאי נולד במרוקו ב-1 במרץ 1939. בתחילת שנות ה-50' עלה לארץ והתיישב עם הוריו במושב תקומה שליד באר שבע. כעבור שמונה חודשים עברה המשפחה למעברת אגרובנק שבחדרה.

אברהם הוא בנו של רבי מיכאל גבאי שהיה שליח ציבור, סופר סתם, חזן ושוחט. כרב, אביו עזר לרבים בעצות רפואיות ללא תמורה, ואף סייע בהבאת שלוש עליות ממרוקו לישראל.
אברהם מספר כי לאביו היה חלום - להקים בית כנסת בגבעת אולגה, וכך היה. בצמוד לבית המשפחה עמד צריף ענק וישן, עשוי פח ועץ, ורבי מיכאל הפך אותו לבית כנסת.

הצריף החזיק מעמד עד שנת 1967. אחרי מלחמת ששת הימים פנה רבי מיכאל למשרד הביטחון וביקש עזרה בבניית בית חדש ויציב. שר הביטחון דאז, משה דיין, נענה לבקשה, ואף הגיע בכבודו ובעצמו להניח את אבן הפינה. היה לו רק תנאי אחד: שבבית הכנסת יהיה סמל של מגן דוד לזכר חללי צה"ל.

רבי מיכאל נפטר בשנת 1982, ואברהם המשיך את דרכו ודאג לבית הכנסת בכל הנדרש.
בחורף 1985 קרס גג בית הכנסת ולמקום נגרם נזק רציני. "אדם צדיק בשם ברוך בוארון נחלץ לעזרתנו והתחלנו לאסוף כסף לשיפוץ. משרד הדתות בירושלים נתן מחצית מהסכום הנדרש, ואת השאר לוויתי בסניף בנק לאומי בגבעת אולגה. כעבור שנה, כשבאתי לבנק, גיליתי בחשבון יתרת זכות גבוהה. עד היום איש אינו יודע מהיכן הגיע הכסף".

מאז ועד היום ערך אברהם שינויים ושיפוצים רבים בבית הכנסת והוסיף עזרת נשים, אולם לאירועים קטנים, מטבח ושירותים. כיום לומדים שם גם תלמידי ישיבה. אברהם מתמלא באור נוגות כשאנו נכנסים לבית הכנסת הקטן. עבורו, להמשיך את דרכו של אביו ולשמור על בית הכנסת, משמר משהו מזכרו וחסדיו שעשה אביו בעצמו.