להשאיר חותם בבת ים

מלחמת העולם השנייה פרצה באירופה בשנת 1939 ומחתה כמחצית מאוכלוסיית היהודים. חלקם נשלחו למחנות ריכוז, הוסתרו ביערות,  נלחמו עם הפרטיזנים, הצטרפו לצבאות כוחות הברית או שרדו את מצור כלנינגרד, במהלכו נפטרו 750,000 איש מרעב.

בעוד העדויות מהשואה תועדו בצורה נרחבת, הציבור הישראלי התוודע לווטרנים הגיבורים בעיקר הודות לגלי העלייה ארצה בשנות ה-90', עם התפרקות ברית המועצות לשעבר ופריצת מסך הברזל. מכיוון שרובם לא דיברו עברית, סיפורם לא נחשף בקרב הציבור הישראלי. בשיתוף עיריית בת-ים יצאנו במסע תיעודי בעקבות סיפורם של גיבורי מלחמת העולם השנייה מצדדיה השונים. פגשנו במי שהיו אז ילדים וילדות, נערים ונערות, ושכיום בחרו לבנות את חייהם בישראל ובעיר בת ים וביקשו לשתף בזיכרונותיהם את הדור הצעיר. 

העדויות הן קשות. למרות שהמתועדים עברו את המלחמה במקומות שונים, כולם כאחד מספרים על רעב, קור, ייאוש, שנאה, אובדן ופחד. הם מספרים כיצד העורף הפך לחזית הסופגת הפצצות. חלקם איבדו אם או אב, ומצאו את עצמם לבדם. מתוך רגעים אלו עולה גם ניצוץ של אנושיות, של עזרה ותקווה. יצר הישרדות שפעם בליבם עורר תקווה לבנות חיים חדשים וטובים יותר. תקווה שהפכה למציאות כשעלו לישראל. בין המתועדים, אנשים שחצו את גיל מאה, וזיכרונם הצלול מעורר השראה.

התוצר המרגש הזה בא לשתף את העדות האישית שלהם על המאורע ההיסטורי, ומתאר את הגבורה שמתגלה בשעת קושי והתקווה שהייתה בליבם ליום בו המלחמה תיפסק.  הם הגיבורים שלנו.

האוטוגרפרס (The Autographers ) הוא מיזם תיעוד אומנותי בינלאומי שמטרתו חיבור הקהילה להיסטוריה הייחודית שלה. שיתוף סיפורם האישי הוא חובתנו מוסרית. "לזכור ולא לשכוח", כך עולה מכל אחד מהמתועדים. "זו צוואתנו", הם מדגישים. "זו שליחות להעביר את הסיפורים האלו לדור הבא, להישאר עם עיניים פקוחות ולזכור את אשר איבדנו". 

אנו מודים למתועדים ששיתפו אתנו מההיסטוריה הפרטית שלהם, למתעדים המוכשרים ולמתורגמים שעזרו לגשר על הבדלי השפות.