מנציח את הרגע

אין כמעט אדם ביקנעם שלא מכיר את אליהו מלול. האיש תיעד כמעט כל תושב בעיר עם עדשת המצלמה שהפכה לחלק בלתי נפרד ממנו. אליהו נולד בשנת 1936 בתוניס להורים חיים וברטה מלול. עם עלייתם לישראל בשנת 1952 עברו למעברת יקנעם.
בתום לימודיו התגייס לגולני גדוד 12, והשתתף במבצע קדש. לאחר שחרורו התחיל לעבוד בקק"ל. "התחלתי בתור פועל פשוט. כשהגיעו עולים חדשים מצרפת למעברה ולא ידעו עברית הייתי משמש כמתורגמן ומקשר ביניהם לבין המנהלים שלי", הוא מספר.
לימים התקדם בקק"ל לתפקיד מנהל אזורי. במסגרת פועלו קידם נטיעת עצים והגנה על שמורות הטבע באזור. "עד היום אני מבקר את העצים, כאילו הם הילדים שלי", הוא מספר. בקק"ל גם הכיר את אשתו, זינאט שם עבדה. מאז שהוא זוכר את עצמו, אליהו אהב לצלם. את המצלמה הראשונה רכש בגיל בר מצווה. "זו הייתה מצלמה עם שרוול, כמו פעם. בהתחלה הייתי מצלם בר מצוות ולאחר מכן חתונות ובריתות. אהבתי להנציח רגעים משמחים עבור אנשים", הוא נזכר.
בגיל 15 נהג לצלם בהתנדבות חתונות לזוגות צעירים מהמעברה שהיו בתחילת דרכם. הוא המשיך לעשות כך במשך עשרות שנים. בארכיון שלו מאות אלפי תמונות של יקנעם לאורך השנים. עד היום, כשהוא כבר בעשור בתשיעי לחייו, הוא ממשיך לצלם אירועים עבור העירייה. "דרך העדשה שיקפתי את התפתחות העיר, אירועים שהשפיעו על הקהילה, ביקורים של מנהיגים ומה לא. אני זוכר את הגעתו של ראש עיריית פריז לישראל לביקור ביקנעם אותו תיעדתי. ראש עיריית יקנעם הזמין אותו פעמיים לבקר ובפעם השלישית שהוא הגיע לארץ לבקר דווקא בעכו, הוא הזמין אותי אישית לשהות עם משפחתו בחופשה שלהם. "עד היום אנחנו בקשר. הוא אוהב את ישראל ונוצרה בנינו חברות", מספר אליהו.