הסטודנט ממרוקו שהפך למנהיג עובדים

מרוקו 1961 .אסון טביעת ספינת המעפילים 'אגוז', פוקד את הקהילה היהודית. תחושת הזעם כלפי אחריות ממשלת מרוקו גוברת ומובילה למחאה. בין המוחים, דוד ז"ל, אחיו של רפאל טולידאנו, שנעצר על ידי המשטרה.
מסכת העינויים שעברו העצורים בבתי הכלא, היוו זרז לעליית משפחת טולידאנו לישראל, מיד עם שחרורם הזמני. כך בשנת 1964, הגיעה המשפחה בספינת עולים לנמל חיפה. שנתיים לאחר מכן הצטרף רפאל (רפי), בן ה-19 למשפחתו ועלה עם תנועת העולים 'עודד' לארץ הקודש. "המתנתי בכדי שאשלים את תעודת הבגרות במרוקו", הסביר.
במרוקו למד רפאל במכינה לרפואה והובטח לו ע"י שליח הסוכנות שלימודי הרפואה ימשכו בארץ. יומיים בלבד לאחר עלייתו לישראל ועם עברית מינימלית, הופנה ללימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית, "כדי להמשיך לרפואה" אמר. עד היום הוא מחכה למכתב הקבלה. המוטיבציה של רפי ללמוד ולהתפתח לא באה בחלל ריק. "עד היום אני זוכר את אמא שלי יושבת מול תנור החימום עם גחלים וממתינה לראות שאני מסיים את שיעורי הבית. למרות שלא ידעה קרוא וכתוב, לא הלכה לישון עד שסיימתי", הדגיש.
לאחר שירות צבאי בחיל האוויר, עבד כהנדסאי יצור במפעל סולתם ביקנעם, ובמקביל נכנס לעשייה ציבורית. "רצינו להשפיע והצטרפנו למפלגת העבודה בסניף יקנעם. פעיל ציבור צעיר בשם סימון אלפסי גייס אותי לזה", אמר בחיוך. טולידאנו נבחר להתמודד על תפקיד מזכיר מועצת הפועלים בהסתדרות בתקופה מורכבת לאחר עליית הליכוד לשלטון ועם משברים רבים בתעשייה. הוא פעל למען הביטחון התעסוקתי של העובדים בתעשייה המקומית, קיים פגישות עם שרים, חברי כנסת, ראשי חברות ומנהלי מפעלים לקידום מעמד הפועלים וזכויות העובדים, ושימש פה ואוזן לעובדים החלשים והשקופים שקולם לא נשמע. "הכול נעשה בשיתוף פעולה עם אילן גבריאלי, ראש הרשות דאז, וסגנו סימון אלפסי בחור צעיר ונמרץ, שלימים יירש אותו בתפקיד", סיפר.
זכור לו במיוחד 'ליל הכלבים' בשנת 1991 .הימים היו ימי משבר כלכלי גדול ואיום פיטורין ריחף מעל ראשם של אלפי עובדים. עם קבלת מכתבי הפיטורין העובדים התבצרו במפעל ולא היו מוכנים לצאת, למרות שטולידאנו הציע פתרונות למשבר. "אני זוכר את פריצת המאבטחים עם כלבי רוטווילר גדולים לתוך המפעל בניסיון לפנות את העובדים מהמקום". האירוע, שזכה לכינוי 'ליל הכלבים', קיבל סיקור תקשורתי רחב. בהסתדרות הוקמה ועדת חקירה לבדיקת האירועים, מנהל המפעל הוחלף והוחלט לנהל משא ומתן עם טולידאנו. הודות למאבק הצליחו לצמצם את מספר המפוטרים ולדאוג לתנאי פרישה טובים יחסית לאלו שפוטרו.
ההסתדרות ביקנעם בשנות כהונתו של טולידאנו הקימה מערכת הכשרה מקצועית, בסיוע משרד העבודה, הרחיבה את פעילות קליטת העלייה, יזמה פעילות תרבות וספורט במסגרת הפועל יקנעם, חנכה ביה"ס למוזיקה וייצרה מענים לגמלאים והגיל השלישי. "לצד העבודה השוטפת לקידום, שיפור ושימור מעמד העובדים, עסקנו הרבה בפעילות חברתית ורווחה למעגל המשפחתי והרחב יותר. אני זוכר שהרמתי על כתפיי ארגזי עגבניות למעונות יום", אמר בהתרגשות והוסיף: "סיימתי את התפקיד בהסתדרות לאחר 5 מערכות בחירות וללא אף חוג בית אחד, כי הביעו בי אמון מלא על עבודה משך כל הקדנציה".