המכולת של בן חמו

אחר הצהרים במושבה יקנעם. בפתח החנות אני פוגש את אלי בן חמו עם נכדו, שעובד איתו בחנות המזון שבבעלותו משנת 1989. "מאז הקמתן של רשתות המזון הגדולות ומרכזי הקניות יש ירידה במספר הקונים, זה לא כמו פעם אבל אנחנו מתפרנסים בכבוד", מספר אלי.

אלי בן חמו נולד בשנת 1942 בעיר מישור במרוקו, בנם של חנה ויוסף ז"ל. "בבית היינו ארבעה בנים וארבע בנות", הוא מספר. בשנת 1963 עלתה משפחתו לארץ והגיעה היישר ליקנעם. " בשנות השישים זו הייתה עיירה קטנה שהסתיימה כאן בקצה הרחוב", אומר אלי ומצביע לצומת הרחובות ליד חנותו. "כולם הכירו את כולם, היו דלתות פתוחות והייתה אוירה מאוד משפחתית". באותם ימים היה ערב רב של עולים חדשים בעיקר מרומניה ומרוקו. "לא חווינו קשיי קליטה מיוחדים. קיבלו אותנו בזרועות פתוחות והתמיכה של הקהילה בעולים החדשים הייתה עוטפת ואוהבת והקלה על קליטת העולים", הוא נזכר.

עם הגעתו לארץ התחיל אלי לעבוד בבית החורשת למלט בנשר. במהלך עבודתו נפצע אלי ואיבד את ידו. "מאוד רצית להתגייס לצבא ואפילו זייפתי את גילי בהמלצת הדוד שלי. אבל בגלל הפציעה לא גויסתי לצבא". ביחד עם קרוב משפחה הקים אלי אטליז בחיפה אבל אחרי שנתיים הוא עזב, ובשנת 1967 הקים חנות מכולת קטנה כאן ביקנעם. "עברנו תקופות לא פשוטות, אבל הכרנו כל לקוח בפנים ובשם. המכולת הייתה מקום מפגש במובנים רבים". במשך עשרים שנה עבד במכולת הקטנה ובשנת 1989 פתח את המינימרקט בו הוא עובד עד היום עם בתו ונכדו.

בשנת 1969 נישא אלי ואחרי ארבעים שנות נישואים נפטרה אשתו בגיל 59. לזוג היו חמישה ילדים, בן אחד וארבע בנות. "הבן שלי חי בארה"ב משנת 1991" אומר אלי וניכר עליו שהמרחק מבנו ומשפחתו קשה לו. "לפני שנתיים נפטרה בתי והיא בת 42 בלבד, מאז מאוד קשה לי", מספר אלי. יש לו עוד שלוש בנות שחיות כאן בארץ. "כאן בארץ נולדו לי 18 נכדים ושמונה מהם משרתים בצבא" מספר אלי בגאווה גדולה מאוד.

"יקנעם מסמלת עבורי את מרכז חיי מאז שהגעתי לארץ, כאן חיו הוריי, ילדיי ונכדיי", הוא מספר ועיניו מאירות. "תחום המזון הוא תחרותי, ולפעמים קשה מאוד להתחרות מול 'הכרישים' הגדולים. אבל לנו יש את הקסם של פעם, ועובדה היא שכבר דור שלישי עובד איתי. זו עבודה קשה, ולדור הצעיר אני מציע שילמדו והעיקר שיצליחו בכל דרך שיבחרו".