"כל הטלפונים עברו במרכזייה שלנו"

דמיינו זמנים בהם לא היו טלפונים ניידים והשיחות היחידות התקיימו בטלפון הביתי הנייח. מי ששלטה בשוק התקשורת באותם שנים, הייתה חברת התקשורת בזק והציפייה לקבל שיחה הייתה דבר מרגש לכשעצמו. "לא לכל אחד היה טלפון בבית בעבר, ובטח שלא ידעת לזהות מראש מי מחייג אליך", מספרת ורוניקה ברמן, אשר במסגרת תפקידה ניהלה את המרכזייה של בזק ביקנעם משנת 1972 עד 1999. "המרכזייה הייתה מרכז השליטה והבקרה, כל השיחות עברו אצלנו, ואנו היינו אחראים על כך שיהיה קו רציף ויכולת בכלל לדבר אחד עם השני", היא מספרת.
ורוניקה נולדה בשנת 1941 ברומניה להורים יוסף וארנקה. בשנת 1961 נישאה לדני ברמן ובשנת 1964 החליטו הזוג לעלות לישראל. עם עגינת האונייה בנמל חיפה הגיעו ליקנעם. "החלום שלנו היה לבנות בית ומשפחה בישראל", היא מספרת. לימים הביאו שני ילדים וחמישה נכדים, שגם גרים ביקנעם עד היום.
ורוניקה מיד חיפשה עבודה במקצוע שלמדה – אלקטרו מכניקה, והתחילה לעבוד במשרד התקשורת בסניף חיפה. לימים התקדמה למשרת ניהול במסגרתה ניהלה את כל מערך הטלפונים של יקנעם וכל הקיבוצים והמושבים שמסביבה, תפקיד שנשא בחובו אחריות רבה. "משירות טלפוני אנלוגי עברו לשירות טלפוני דיגיטלי, וזו הייתה מהפכה של ממש", היא נזכרת.
בשנת 1992 נבחרה למועצת יקנעם בתור חברת מועצה תפקיד אותו מילאה כעשור ובמסגרתו הקדישה מזמנה בעשייה למען הקהילה. בין היתר הייתה חלק מהקמת מועדון גיל הזהב לבני +50 ועד היום משמשת כנציגת ציבור בוועדות שונות. "הדבר החשוב ביותר עבורי היה יחסי האנוש, תמיד קיבלתי אנשים בסבר פנים יפות וחיוך, ותמיד רציתי לעזור לאחרים ולהיות בסביבת אנשים", היא מספרת.