הנער מצריף 801 שהפך לסגן ראש עיר

"כשגרים כל כך הרבה שנים באותו המקום, רוצים להחזיר קצת לקהילה", כך מספר לי פריד אברהם. זו הסיבה שהנער שגדל במעברה בטירת כרמל, נכנס לפוליטיקה המקומית ולימים הפך לסגן ראש עיר שפעל לטיפוח אותו מקום ממש.
סיפורו של פריד מתחיל בשנת 1943 אז נולד בעירק בעיר בגדד. בגיל 8 עלה לישראל. תחילה לבאר שבע, לאחר מכן לטבריה, ומשם הגיע למעברת טירת כרמל. שם התגוררה משפחתו כ-8 שנים עד שנת 1961. יום אחד, כשחזר הביתה לחופשה מהצבא גילה שהמשפחה עברה מהצריף במעברה לדירת שיכון בטירת כרמל. "לא היו אז טלפונים כמו היום", הוא מספר, "חוץ מזיכרונותיי, מעט תמונות וספר שהוצאתי על התקופה, שום דבר לא נשאר מהמעברה", מוסיף.
ב-1989 נבחר להיות סגן ראש עיר, בתקופה בה הוכרזה טירת כרמל לעיר ואם בישראל. "זאת הייתה גאווה גדולה", הוא נזכר. חמש עשרה שנים שימש כסגן ראש עיר, עשר שנים מתוכן כסגן ראש עיר מ"מ בפועל. "מילאתי תפקידים רבים, אך המשמעותי ביותר עבורי היה כראש הוועדה למלחמה בסמים. בתקופה זו ראש הממשלה דאז, יצחק רבין ז"ל הקים את מטה המאבק במלחמה בסמים, וקבע שבכל עיר, ראש עיר או סגנו יעמדו בראש הוועדה. לקחתי את המשימה ברצינות רבה", הוא אומר בצניעות. באותה תקופה קיבלה טירת כרמל מקום ראשון במאמץ להילחם בנגע הסמים, ושר העבודה והרווחה דאז, בן אליעזר ז"ל, העניק אישית לפריד את התעודה.
תקופתו כפעיל פוליטי לא הייתה פשוטה. "אם אין לך את התמיכה המשפחתית, אתה לא יכול לעשות את זה כראוי, ולמזלי אשתי תמכה בי כל הזמן ועד היום". את אשתו, ג'ני, הכיר כשהיה בן 16, ויחד הביאו שלושה ילדים שהביאו להם נכדים ונינים. "כולם גרים בטירת כרמל, זו הנחלה שלי פה. אני מאוד קשור למקום".
את מעגל חייו עם המעברה סגר, שנים רבות אחר כך, כסגנו של ראש העיר בינר. אברהם פעל לסלילתו של כביש ,שהיה עד אז רק בסך הכול שביל גישה. כשנסתיימה סלילתו, נערך טקס חגיגי בנוכחות שר התחבורה ומכובדים נוספים. את הטקס הנחה אברהם שזוכר עד היום את דברי הפתיחה: "כנער שגדלתי בצריף 801 מימיני, על מיטת ברזל, לא האמנתי שיום אחד אעמוד כאן, כסגן ראש עיר ואהיה שותף לפתיחת צומת, במקום הזה ממש".
בביתו הנוכחי הוא גר כבר ארבעים שנה, משנת 1979. "את כל העצים שבחצר אני נטעתי. הפכתי את הבית שהיה בתחילה מבנה קטן בן ארבעים מטר רבוע למבצר שלי ושל משפחתי", הוא מספר. "העיר משתנה בצעדי ענק עקב הבנייה המסיבית. טירת כרמל אינה ה'כפר' שהייתה, אבל הזיכרונות קיימים אצל הוותיקים ששמרו על קשר. כשאני הולך ברחוב, ורואה אנשים שזכרתי מאז, והם מכירים אותי, אני נזכר בהם כנערים מהמעברה שבגרו והפכו להיות סבא וסבא רבא. חלקם כבר אינם אתנו וחבל. הזיכרונות הללו הם חלק ממני", הוא אומר.