המספרים של שלי

יש אנשים שמוצאים את ייעודם בגיל צעיר. כזו היא שלי (ראשל) רפאל. כבר כילדה כשאחזה לראשונה בזוג מספרים, למדה שהיא אוהבת לגרום לאנשים להרגיש יפים, וכך מצאה את דרכה לעולם עיצוב השיער.

שלי נולדה בקיץ 1932 בפלובדיב, בולגריה. אחות בכורה לאח אחד, שקטן ממנה בשש שנים. המלחמה הגיעה למחוזותיה עם כניסת הגרמנים בשנת 1940. הגרמנים החליטו על עוצר בעיר, לפיו רק למשך שעתיים ביום מותר לצאת וללמוד, וכך היה עד סוף המלחמה. יום אחד יצאה שלי מביתה בשעות שאסור, ולרוע מזלה נתפסה ע“י הגרמנים. היא נשלחה אל תחנת המשטרה, ושם שוחררה ע“י אביה. "מעבר לזה אין לי זיכרונות קשים מהמלחמה שכן הבולגרים הגנו עלינו". לפני והזמן המלחמה שלי גילתה את מה שהפכה לקריירה. בילדותה נהגה לבלות במספרה שהייתה שייכת לשכן שלה. יום אחד כשהספרית שלו חלתה, הוא ביקש משלי, שהייתה אז בערך בת 16 להחליפה. הספרית לא חזרה ושלי נשארה בתפקיד. "פעם להיות ספרית לא נחשב מקצוע מכובד, אבל אני שמחתי בו", היא מספרת.

בשנת 1943 משפחתה החלה בהתארגנות לקראת העלייה לארץ, אך בפועל הם עלו רק בשנת 1950. הם הגיעו לפרדס חנה, שם חיו באוהלים ובתנאים קשים. במסיבה שנערכה באחד האוהלים, הכירה שלי את מי שיהיה בעלה לעתיד ואיתו תתחתן שנה לאחר מכן. באותה שנה עברה שלי ומשפחתה לטירת כרמל והייתה לספרית הראשונה בעיר, עם מספרה שבבעלותה. "באותן שנים הייתה תמימות. זו הייתה תקופה טובה עם זמנים אחרים", היא מספרת. "היום טירת כרמל ממשיכה להתפתח ועדיין יש בה אנשים טובים".

כשפגשנו בשלי, חווינו אישה שמלאה באהבה לחיים ושגם בגיל 87 חשובה לה האסתטיקה, הטיפוח והיופי. כששאלנו את שלי מה המסר שלה לדורות הבאים, היא ענתה בעיניים נוצצות ובידיים מבקשות: "אני רק רוצה שיהיה שלום. שנהיה בריאים ושתהיה אהבה בנינו".