הכלכלן ממצרים שהפך למייסד קיבוצים

מה מוביל אדם לעזוב את חייו הנוחים ולצאת להרפתקה בארץ חדשה? עבור ניסים טוויל ההחלטה לעלות לישראל שינתה את גורלו ומחיים נוחים בעולם שוק ההון הוא מצא את עצמו עובד את האדמה ובונה קיבוצים.
בפגישתנו צללתי לעולמו של אדם מאמין, איש דת בכל רמ"ח איבריו.

תחילת דרכו בשנת 1925, אז נולד במצרים, "במקום בו נולד האדם הכי חשוב בהיסטוריה. משה רבנו!", הוא אומר בגאווה גדולה. הוא נולד כבן בכור ולו אחות צעירה ממנו בחמש שנים, בשם לוסי. במצרים עבד כסוכן לניירות ערך. "היהודים במצרים ניהלו את הכלכלה" סיפר לי. הוא היה עובד קשה מדי יום, פרט ליום שבת. "בהתחלה הבוס לא כל הבין אותי כי כולם עבדו בשבת, אבל אני לא הסכמתי". בימי שישי אחרי העבודה היה הולך לבית הכנסת "שערי שמיים", שהיה במרחק של שעה וחצי מביתו. באחד הימים הגיע לישיבה שליח מהסוכנות היהודית למצרים, בשם עקיבא קסמבום, במטרה לעלות צעירים יהודים לישראל. "חשבנו שהשתגע, כי יהודים לא עובדים בחקלאות. היהודים עובדים במקצועות חופשיים, מהנדסים, רופאים", מספר ניסים.

השליח לא אמר נואש ובאותו כפר עציון ממנו הגיע, הוקם גרעין מצרי בשם "קבוצת שחר", שמטרתו להתארגן לצרכי עלייה. ניסים לא מיהר לעלות, ואמר לשליח:" לקחת רכבת ממצרים לישראל זה לא סיפור, אפשר להתרשם ואחר כך להחליט ולעלות".

ב- 1946 עזב הכול ולקח רכבת לישראל, אז עוד פלשתין, שהייתה נתונה למנדט הבריטי. תחילה הגיע אל כפר עציון (ידוע כיום כגוש עציון). הוא היה שותף בהקמת קיבוץ משואות יצחק, עין דורים ורבדים, שהפכו לקיבוצים דתיים. את רחל אשתו שעלתה מעיראק, הכיר כשהייתה טבחית במושב דור. הם התחתנו בניר עציון, בחתונה שהייתה משותפת לעוד שני זוגות. יחד הביאו 2 ילדים, והם סבים ל-6 נכדים, ו-13 נינים.
לטירת כרמל עבר כשעלו הוריו אשר לא התקבלו לקיבוץ בו גר. אז החל לעבוד במשרד הרווחה במגוון תפקידים בכירים. הראשון שבהם היה כמבקר פנימי. בגיל 65 יצא לפנסיה והמשיך להתנדב במגוון פעילויות.
ניסים נוהג לכותב בחרוזים, הוא איש של אמונה ואדם מלא בנשמה. לפי דבריו "אמונה לא קונים בשוק, אמונה זה נושא שדורש לימוד רב והרבה תשומת לב והשקעה".