מתכון של תעוזה וחלומות

סעיד שאמי גדל בסמטאות העיר העתיקה בעכו, את זכרונות ילדותו מלווים ניחוחות התבלינים, הים והדגה הטריה בשוק. אחרי בית הספר נהג לבלות עם אביו בנמל, הוא לימד אותו לדוג, לחפש סרטנים ותמנונים. הוא זוכר סירות עם דגים טריים שהגיעו לנמל מרחוק, סעיד היה רץ בסמטאות השוק ומחפש שקית שיוכל לשים בה חלק קטן מהדגים שחילקו.

בצעירותו עבד כעוזר מלצר וצפה בטבחים העובדים בלחץ. משהו באקשן הזה משך אותו מיד. הוא הלך ללמוד טבחות, ומעט אחר כך התחיל לעבוד בבית מלון באילת, שם פגש בפעם הראשונה אנשים מארצות אחרות. התרבויות הזרות ריתקו אותו, וגם הטעמים שמחכים מעבר לים. הוא נסע לעבוד בלונדון, לפתוח את בלוטות הטעם. את אחד השיעורים החשובים שלו למד בעבודה בשיט בים התיכון ובקריביים, ״למדתי לאלתר כי על הספינה צריך להמציא״. כשחזר לעכו החל לעבוד אצל אורי בורי, שם למד שיעור נוסף, ״לאורי יש אומץ אדיר, הוא לא מפחד ויודע לנסות. למדתי ממנו שתמיד יש משהו מעבר לפינה״.

מעבר לפינה חיכה לו חלום, לפתוח מסעדה משלו. מעט לפני הקורונה אזר אומץ, הגשים ופתח מסעדה משלו בעיר ילדותו – מסעדת ״פלוקה״. את מה שלמד מהמטבח הערבי של הוריו וממסעותיו בארץ ובעולם שילב במנות הייחודיות של ״פלוקה״. המסעדה נפתחה רגע לפני הקורונה, ושמה הולך לפניה גם עכשיו אחרי שנאלץ לעזוב מטעמים כלכליים.

זו לא היוזמה היחידה של סעיד. לפני הרבה שנים יזם פתיחה של מגמת טבחות בבית ספר לנוער בסיכון, אותו בית ספר שבו למד הוא. הוא לימד שם במשך 13 שנה וגילה את אהבתו להוראה. את הידע שצבר הוא שמח ומאושר להעביר הלאה בכל הזדמנות.