גלגולה של קובה

״לאוכל מהמטבח הערבי יש מראה וטעם מיוחדים, עם ריחות התבלינים שבשבילי שווים זהב", מספרת סמירה אבו חאמד, ילידת עכו בת 58. היא אמא לשתי בנות ושני בנים וסבתא לשבעה נכדים, "ולהם אני מבשלת יום יום". אחרי שנים בעבודות בתחומים שונים, כיום היא עוסקת במה שהיה התחביב הראשון שלה, בישול, מעבירה סדנאות בבית אלפראשה, ומספרת את הסיפורים שמאחורי כל תבשיל, המייצגים מסורת של מאות שנים.
בית אלפראשה ממוקם בלב העיר העתיקה, בבניין עות'מאני משופץ, ובו מתקיימות סדנאות להכנת אוכל אותן מובילות במסירות קבוצת נשים טבחיות מעכו. בסדנאות הן מלמדות כיצד לבשל אוכל, כל אחת מן המטבח הערבי הביתי שלה, תוך שהן משתפות בסיפורן האישי ובמסורת בה גדלו.
אחד הסיפורים הוא התגלגלותה של הקובה המטוגנת אל המטבח הערבי: ״בחתונות נהגו להכין קובה רגילה, וכשנגמר האירוע נשארה לרוב כמות גדולה. במקום לזרוק לפח, וכדי שהמאכל יהיה עמיד לעוד כמה ימים, נהגו להכין מהקובות שנשארו בצק, ולמלא אותן בבשר, ואז לטגן בשמן עמוק. כך יצאה הקובה המטוגנת. עם השנים היא הפכה למאכל בפני עצמה, והחלו להכין קובה במיוחד לטיגון״.