"אצלנו לא זורקים אוכל"

את האהבה לבישול קיבלה טלי אלבז מסבתא שלה, יוכבד אברמוביץ. "סבתא שלי הייתה פרטיזנית, ניצולת שואה שעלתה מפולין לפתח תקווה בשנת 1947. סבתא דבקה במשפט 'אצלנו לא זורקים אוכל', ובכך הפכה כל מזון שנשאר למתכון ותבשיל יצירתי. הוריי בחרו לגור לצד סבא וסבתא ולעיתים קרובות בצהריים נהגתי לאכול אצלם. הייתה ציפייה שלפחות לתבשיל אחד יהיה סיפור – גלגולו של תבשיל מאתמול", היא משתפת.

לימים, בהיותה תושבת פתח תקווה ומורה לגיאוגרפיה בתיכון עמל ב', הוסיפה טלי את האג'נדה החברתית שלה לתבשילי סבתא ויצרה מתכונים ברוח הקיימות. "אני מבשלת ואופה לפי מה שיש במקרר ובבית. בעבודתי אני מורה לגיאוגרפיה וקיימות בקבוצת קולינריה בביה"ס, קבוצה של מעורבות חברתית שבה אנו מכינים ותורמים לקהילה תוצרים שמטרתם הצלת מזון על ידי מיחזור, שימוש חוזר ואפייה המבוססת על עקרונות הבר־קיימא: אפייה בטוב טע"מ – טרי, עונתי, מקומי. השאיפה היא שהתלמידים יישמו את הנלמד בחייהם ובביתם. באופן הזה תלמידים לומדים כיצד בחירות קולינריות מסייעות למשבר האקלים, כי השינוי הוא בידיים של כולנו".