צבעי הקשת של רמלה

אלקה שביט נולדה בשנת 1947 בעיר העקורים היידנהיים בגרמניה, להורים שלמה ומניה בוקסר.ההורים של אלקה שירתו בצבא האדום וגרו בביתם של גרמנים שפונו ונשארו בגרמניה, עד שבשנת 1948 עלו ארצה באונייה. תחילה שוכנו בפרדס חנה, וזמן לא רק לאחר מכן קיבלו הפניה לגור ברמלה. "מאז ועד היום אנחנו גרים בעיר רמלה האהובה והמיוחדת", אומרת אלקה.
אביה עבד בתפקיד דיפלומטי ולאחר זמן קצר עבר לבינוי, ואימה הייתה אחות מוסמכת ועבדה בבית כאחות פרטית. אלקה זוכרת שביתם היה פתוח לכל עולה חדש שהגיעה לרמלה, והוריה עזרו לעולים בהתנדבות כל אחד בתחומו – האב בבנייה והאם בטיפול רפואי.
"הוריי היוו לי דוגמה, ובהמשך גם אני נהגתי בנדיבות לעולים חדשים וסייעתי בקליטתם", מספרת אלקה, שכיום היא מתנדבת בעצמה. "העיר רמלה מאופיינת בקליטת עולים, ובמהלך חיי רכשתי את הכלים הנכונים כדי להכווין את העולים מל הרשויות. גם ידיעת השפה הרוסית עזרה לי, בעיקר בעבודה מול עולים מברית המועצות".
אלקה למדה בגן של ויצ"ו ברמלה, בבי"ס ממלכתי א' ובהמשך בכפר הנוער "בן שמן". "ב'בן שמן' נתנו לי את הכלים לחיים טובים ולימדו אותי להיות בן אדם טוב יותר, לתת לאחרים ולבחור כל מקצוע שטוב לי".
מיד בסיום לימודי התיכון ב"בן שמן" הלכה לעבוד במפעל ליין כפקידה, ובהמשך בחברת הביטוח "מנורה" בנושא חישובי פרמיה בשריפות. בשנת 1965 נישאה למרדכי אברהם שביט, גם הוא גדל וחונך ברמלה. נולדו להם שלושה ילדים, ואת העובדה שהיום כולם בעלי תארים אקדמיים אלקה זוקפת לזכות החינוך המשובח של רמלה.
אחרי שנולדו הילדים, קיבלה אלקה תפקיד של מזכירה במחלקת התברואה בעיריית רמלה. בהמשך עבדה כמנהלת רישוי עסקים ותרבות הדיור, תפקיד שהתפצל לחמש מחלקות נפרדות.
התפקיד הבא שלה היה ברישוי עסקים, משם המשיכה לעבודה בבית החולים "אסף הרופא", שם רכשה תואר ברפואה מונעת. בבית החולים הייתה אלקה התברואנית הראשונה בארץ, תפקיד ממנו התקדמה למנהלת מחלקת תברואה, רישוי ואיכות סביבה בעיריית רמלה, תפקיד בו עבדה גם בעיריית נס ציונה ובעיריית מודיעין.
היום אלקה היא גמלאית שנהנית לטפח גינה ולארח את משפחות ילדיה. בנוסף להתנדבותה למען עולים חדשים, אלקה פעלה למען איכות הסביבה ברמלה והחזיקה בתואר "נאמן ניקיון" - שהעניק לה סמכויות אכיפה בתחום השלכת אשפה. היא התנדבה גם במוסד "מקי"ם" וסייעה מעת לעת במתן מזון וביגוד לנזקקים.
"רמלה היא עיר מגוונת עם תושבים מכל צבעי הקשת", אלקה מסכמת באהבה. "שילוב של אנשים מכל הדתות ושל בנייה ישנה וחדשה. איפה עוד תמצאו עיר שהיא כמו משפחה יפה, ושוכנים בה זה לצד זה בית כנסת, מסגד וכנסיה? אני אוהבת את רמלה".