אילנה פולוס

אילנה פולוס נולדה ב-1942 בבני ברק. היא נשואה 65 שנה ליורם יליד תל אביב. לזוג שלושה ילדים: טל ז"ל, ניר (59) ודרור (54), 10 נכדים ושני נינים. הם עברו להתגורר ברעננה ב-1972.עם המעבר לרעננה אילנה החלה את עבודתה בארגון אימהות עובדות, ולאחר מכן מונתה למנהלת האגף לפעילות קהילתית במועצת פועלי רעננה עד שנת 1978. היא שילבה בחייה התנדבויות רבות, כמו הוועד למען החייל, הוועד למען השוטר וטיפול במשפחות שכולות. אילנה יזמה ולקחה חלק ברעיונות חברתיים שונים כגון הקמת מועדון תרבותי-חברתי-התנדבותי לעשרות המשפחות הצעירות שהגיעו לרעננה, במטרה ליצור היכרות עם משפחות מקומיות.
בתחילת שנת 1974 פנה אליה מנהל בית החולים "לוינשטיין" והעלה צורך להקים במקום מעון לרווחת ילדי האחיות והעובדים. אילנה לקחה על עצמה את הפרויקט, והרעיון שהיה יוצא דופן באותה עת בארץ זכה לפופולריות רבה במיוחד.
מיד בתום מלחמת יום כיפור, לבקשת משרד הביטחון, הקימה אילנה קבוצת נשים מתנדבות לתמיכה במשפחות השכולות ברעננה שכללה הורים ואלמנות, בהנחיית מכון אדלר. קבוצת המתנדבות עשתה עבודת תמיכה מדהימה ומופלאה לאורך מספר שנים ברעננה. אילנה עצמה תמכה ועשתה שעות רבות בהתנדבות עם משפחות, ואף אימצה לחיק משפחתה את אחת מהאלמנות שמשפחתה לא נכחה בארץ. "היום, בחשיבה לאחור, אני חושבת שפעילות זו תמכה באבל הפרטי שלי בעת אובדן בתי".
טל, בתם הבכורה של אילנה ויורם, התגוררה לאחר נישואיה עם משפחתה בשדה יצחק, נפטרה בשנת 2006 בגיל 42 ממחלת הסרטן. היא הותירה אחריה 4 ילדים כשהקטן מביניהם עבר לרעננה והתחנך בבי"ס "יהונתן". טל הייתה בת 10 כשהגיעה לרעננה. התחנכה בבי"ס "מגד", הייתה פעילה בתנועת הנוער העובד והלומד והתבלטה ביופייה ובכישוריה האמנותיים. המשיכה לשירות צבאי בחיל חינוך עד לנישואיה.
שנה לפני מלחמת המפרץ, הועלה בפיקוד העורף הצה"לי רעיון להכשיר לקצונה קבוצת נשים מקומיות שתשרתנה את העיר במצב של מלחמה. אילנה מצאה את עצמה שוב בעשייה ובתרומה. "התגייסו 25 מתנדבות. עברנו סדרת אימון בנשק, עזרה ראשונה, טיפול במצבי חירום ושימוש במסכות אב"כ. בתום הקורס הוענקו דרגות קצונה לכל המתנדבות". עם פרוץ מלחמת המפרץ עמדה הקבוצה לשירות התושבים בחלוקת המסכות ובהדרכה לשימוש בהן.
בתום המלחמה החליטה אילנה לשנות כיוון ולפתוח ערוץ נוסף בהתפתחותה האישית. היא החלה ללמוד רפואה משלימה ופתחה קליניקה משלה. בשנת 1993 נבחרה לשמש כראש משלחת ישראלית שיצאה להשתלמות ברפואה סינית בג'ינאן, סין. המשלחת מנתה 25 פיזיותרפיסטים מ"הדסה" ירושלים ומתעניינים נוספים, בחסות פרופ' חביון מ"הדסה". במסגרת תפקידה נשאה אילנה נאומים אודות הקשר שמתרקם בין הארצות, והמשלחת אף צולמה לטלוויזיה הסינית המקומית.
"בכל שנותיי עבדתי ותרמתי לקהילה", מסכמת אילנה בגאווה, "חשוב לי שידעו על העשייה הנשית בעיר ויכירו בכוח הנשי להובלה ולמימוש רעיונות". החוש החברתי עודנו מפעם בה, ומתוך הניסיון האישי הקשה שלה יש לה חלום אחד שטרם הוגשם: הקמת קבוצת מתנדבים למען משפחות שילדם מתמודד עם מחלה ממארת. "בצל השבר והניסיון האישי שלי, היום יותר מתמיד אני יודעת שעשייה מרפאת".