עדנה בקנשטיין

"כבוד השופטת", זהו התואר אותו נשאה עדנה בקנשטיין (בנימיני) במרבית חייה המקצועיים. כששואלים את עדנה, שופטת ונשיאת בתי משפט במחוז ת"א בדימוס, מתי החליטה להיות שופטת, מקבלים תשובה מפתיעה: "נולדתי לזה". ואכן, כבר בשלב ההתמחות במשפטים, בחרה עדנה באופן מודע ומכוון לעבוד תחת השופטת הדסה בן עתו בבימ"ש השלום תל אביב, ומשם סללה את הדרך ליום בו תהפוך לשופטת בעצמה.עדנה נולדה ברעננה ב-1941. הוריה עלו לארץ מליטא. אביה הקים ברעננה מסעדה שלימים קראו לה "מסעדת מרכז השרון". זאת הייתה מסעדה מוכרת ומצליחה, אך מה שרבים לא ידעו, שבתוך שקי הסחורה הוסתרו כלי נשק של ההגנה. אביה, שהיה פעיל בהגנה ומאוחר יותר הפך למפקד, הסתיר נשק במסעדה ואף דאג תמיד למלאי משקאות אלכוהול עבור הקצינים הבריטים שפקדו את המקום. כך הוא הוציא מהם סודות חשובים מבלי ששמו לב עבור ארגון ההגנה.
לאחר נישואי הוריה התגוררה המשפחה ברעננה בבית קטן עם שני חדרים בלבד, יחד עם הסבתא מרים. למרות גודלו היה זה לדברי עדנה בית חם ומארח, ותמיד היה מקום לכולם, גם כאשר כל המשפחה הגיעה לביקור בשבתות. הילדות ברעננה הייתה נהדרת, מספרת עדנה. "הייתי תלמידה מצטיינת ולמדתי שמונה שנים עם אותה מחנכת - יפה סוכן (לימים עזגד), שכה אהובה עלי. עד היום היא אחת הדמויות המשמעותית בחיי, והערכים שהקנתה לי כתלמידה ממשיכים ללוות ולהנחות אותי".
עדנה נישאה בגיל צעיר לאריה (אריק) זכרו לברכה, בהיותה סטודנטית למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. לזוג נולדו שתי בנות. אריה היה איש צבא כל חייו ושירת כקצין בתותחנים בדרגת תת אלוף. הוא השתחרר משירות מילואים בגיל 80. עדנה התקדמה מהר מאוד בתוך מערכת בתי המשפט וטיפלה בתיקים פליליים רבי משמעות, גם של משפחות פשע. תיק אחד שזכור לה במיוחד הוא תיק קריסת גשר המכביה, בו השקיעה זמן רב בכתיבת פסק הדין. למרות מורכבותו, היה לה חשוב לסיים את כתיבת פסק הדין כמה שיותר מהר, וכך גם פעלה בכל תיק משפטי שקיבלה לידיה.
בתקופת כהונתה של עדנה כשופטת ונשיאת בתי המשפט (כ-30 שנה) אפשר לזקוף לזכותה הנהגה ערכית בקרב השופטים, לפיה ניהול כל תיק משפטי יהיה תמיד קצר, יעיל והוגן, עם חשיבות לנוכחות הנאשם בכל שלבי המשפט. לדבריה, רק כך ניתן באמת להתרשם ולקבל את ההכרעה הנכונה. אם יש משפט אחד המלווה אותה מאז ועד היום ולאורו הלכה תמיד הוא: "צדק שנדחה הוא צדק שנשלל". הטיפול בתיק המשפטי צריך להסתיים כמה שיותר מהר, ואסור לדחותו כדי שהצדק אכן ייראה ויישמע לטובת כל הנוגעים בדבר - הצדדים לתיק, המשפחה והמערכת המשפטית כולה.