
אילן זיונץ
כתיבה: מרי פארי
צילום: מרי פארי
"תודה למעגל של אנשים טובים שמחברים זרעים עם האדמה. מאחלים לשתילונים הצלחה במפגש עם אימא אדמה", ככה מתחיל אילן זיונץ את המסע היומי בגינה הקהילתית "הפעמונים". אילן, כמו צ'יף אינדיאני המלא רוחניות וגשמיות גם יחד, כולו אפוף באהבה, מחבר הלבבות ורוקם החלומות, הוא רכז הגינה מאז שנת 2018. "איזו עוצמה וכוח יש באנשים ואיזו עוצמה יש בקהילה", הוא אומר לאחר שניגב את הזיעה מעל מצחו בסיום בוקר של עבודה בגינה.אילן, יליד 1957, הגיע לרעננה עם רעייתו ושני ילדיו לפני כשלושים שנה והתאהב בעיר. "הגעתי למקום קסום ופגשתי משפחות שעמלו קשה. נכנסתי לנעליו של גיא יופה הרכז הראשון שהיה בין מקימי הגינה. המשמעות שהענקתי לתפקיד היא לייצר מרחב בו כל אחד ימצא את מקומו מהרגע שהוא נכנס לגינה. כאן המקום לייצר חלומות, וגם אם מימשנו חלום ולא המשכנו אותו, זה בסדר. המסע והדרך הם הפואנטה".
היום גודל הגינה הקהילתית כ-4.5 דונם, עם 350 עצים, 42 ערוגות וכ-4000 שתילים שנכנסים במחזור. יש לזכור שהכול התחיל מקטן. "בנינו את החממה הראשונה מכספי הקהילה וגם גידלנו את השתילים מזרעים", מספר אילן. "התחלנו לייצר 2000-3000 שתילים משלנו. חווינו המון טעויות על בשרנו וכך למדנו והתפתחנו".
אילן מספר על האהבה של האנשים למקום ועל הערך של הגינה לקהילה, לשכונה ולעיר כולה. הגינה הקהילתית מייצרת משמעות ועניין לחברים העמלים בה, שיוצרים במסגרתה חיי קהילה תוססים ובעלי משמעות. הגינה העניקה לאילן שיעורים רבים על שכנות טובה, חדשנות חברתית כמנוע לצמיחה עסקית, ומשמעות הגינון הטיפולי.
הגינה מציעה לקהילה מגוון של פעילויות לגוף ולנפש, לכל שכבות הגיל: חוגי קיימות לקטנטנים, שעת מיינדפולנס, פאב לגילאי 60+ ופאב לצעירים, חוגי צילום, צפרות, תערוכות של אומנים ומפגשי אומנים, התנדבויות ועוד. הגינה הפכה למקור לידע ולשיתופי פעולה, למשל עם קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת תל-אביב. הם יצרו את "צומחים ביחד", פרויקט שמטרתו לחזק את החוסן הקהילתי עבור אוכלוסיית הגיל השלישי המתקדם יותר. זהו פרויקט חדשני ביותר שפונה לאוכלוסייה שמבלה רוב היום בבית, ובעזרת מנטורים שילוו אותם הם יגדלו עצים מזרעים, אותם תוכל העירייה לרכוש ולשתול ברחבי העיר.
הגינה פועלת שלושה ימים בשבוע, ובימי הקיץ מתחילים לעבוד בגינה מאוד מוקדם בבוקר. ישנו צוות זריעה, צוות שתילה, צוות טיפול בעצים וצוות טיפול בערוגות הירק. מאז השבעה באוקטובר הגינה והחברים בה מעורבים גם בפרויקטים הקשורים למלחמה כגון: "לזרוע אור" - שילוב של מבוגרים עם תנועתיות מוגבלת בזריעת עציצים ליישובי הדרום, "חומת התקווה", "כיסאות ממתינים" ועוד.
ולסיכום, לאחר חיבוק גדול, אני שואלת, אבל מי אתה, אילן? "בגינה אני מישהו שלא הייתי בשום מקום אחר, ואני מודה לכל החברות והחברים שבזכותם שום חלום לא רחוק מדיי, לא גבוה מדיי ולא קשה מדיי, כל עוד הוא למען הקהילה".

"התפקיד שלי הוא לייצר מרחב בו כל אחד ימצא את מקומו. כאן המקום לייצר חלומות"