אבי שאול

"מסע חיי מתחיל בסיפור עלייתם של הוריי לישראל", כך מספר אבי שאול. הוריו, ילידי פולין ששרדו את זוועות השואה, ביקשו בתום מלחמת העולם השנייה לחבור לארגון בריחה במטרה להגיע לארץ ישראל. הם נדדו בין מדינות אירופה עד שלבסוף הצליחו להצטרף לתנועת "השומר הצעיר", ויצאו למסע אל עבר ישראל על גבי האונייה "אף על פי כן".המסע לא היה פשוט. בדרכם לישראל הבריטים הפנו את האונייה לקפריסין, שם שוכנו הוריו של אבי במחנות מעצר. באוגוסט 1948 נולד אבי במחנה המעצר, ורק שישה חודשים לאחר מכן, עם סגירת המחנות, הורשו הוריו לעלות לישראל יחד עם שאר העצורים. המשפחה שוכנה במחנה עולים ברעננה. "תחילה גרנו באוהל, ובהמשך עברנו לצריף ארוך שחלקנו עם משפחות נוספות", הוא משתף.
החיים במחנה היו מאתגרים. אבי חלה במחלת הטיפוס ואושפז זמן רב בבית החולים הדסה בתל אביב, שם ניצלו חייו בזכות אנטיביוטיקה חדשנית שהגיעה לארץ. ממחנה העולים עברה המשפחה לשכונת שיכון ותיקים (שכונת נווה דוד רמז), שם רכשה בית קטן בו מתגורר אבי עד היום עם משפחתו. "למרות הקשיים", אומר אבי במבט לאחור, "תקופת ילדותי זכורה לי כתקופה שמחה ומלאת הרפתקאות".
אביו של אבי הקים מסגרייה בחצר הבית, שם בילה אבי שעות רבות של יצירה ועשייה. גם היום, אם תקפצו למסגריה שבחצר, תוכלו למצוא את המכשירים וכלי העבודה מאותה התקופה - כולם שמורים ומוכנים לשימוש.
לאחר שחרורו מהצבא כקצין חימוש בחיל השיריון, החל אבי ללמוד הנדסת תעשייה וניהול בטכניון ובכך קשר את גורלו לעולם ההייטק, שהיה אז תחום חדשני בישראל. אבי כיהן בתפקידי ניהול שונים בארץ ובחו"ל עד לפרישתו בשנת 2012, והותיר חותם משמעותי בכל מקום בו פעל.
עם פרישתו לגמלאות, אבי לא נח. לצד ייעוץ לחברות הייטק, הוא פנה לחקור את שורשיו ואת נושא העלייה ממחנות המעצר בקפריסין, שלתחושתו זכה למעט מדי תשומת לב לאורך השנים. "זהו פרק חשוב בהיסטוריה של הקמת המדינה שראוי שיחקר", הוא מסביר. הוא היה בין מקימי ארגון "מעפילי קפריסין", שפועל רבות לאיסוף עדויות ומידע על התקופה ההיסטורית הזו, בשיתוף פעולה עם ארכיון רעננה. "אנו משקיעים מאמצים רבים ללמד את צעירי רעננה על ההעפלה מקפריסין", אומר אבי. העיסוק בחיי המעפילים ממחנות המעצר בקפריסין נעדר מתוכניות הלימוד של משרד החינוך, ואבי מקווה כי בעקבות הפעילות של הארגון יצליחו לשמר את ההיסטוריה ולחבר אליה את הדור הצעיר.
אבי, שנשוי באושר לטובה ואב גאה לשלוש בנות, אינו מסתפק רק בעשייה התיעודית וההיסטורית. ובמקביל לעבודתו במסגריה של אביו, הוא הוציא רישיון טיס פרטי ואפילו עוסק בייצור בירה ביתית. לאחר שלמד את רזי הכנת הבירה באנגליה, הקים בביתו חדר ייצור בירה מקצועי, בו הוא מייצר בירה איכותית. מומלץ לטעום. "אני מאמין בחיפוש אחר משמעות, יצירה והתחדשות", הוא מסכם בעודנו מרימים כוס לחיים.