קפה קון לצ'ה

אם תשאלו את ותיקי מגדל העמק מיהו מקסים מדינה, מיד יגידו לכם – קפה קון לצ'ה.
כשנעם הצלם ואנוכי הגענו לפגוש את מקסים, הוא חזר והציע לנו לשתות קפה קון לצ'ה. עדיין לא ידענו שיש סיפור שלם מאחורי ההצעה. נעם העמיד את מקסים מול תאורת החלון וצילם. ברגע מסוים ביקש ממקסים, שכל הזמן חייך, להביט החוצה. פניו של מקסים התקדרו. לשאלתנו ״מה קרה?״ השיבה בתו: "כל פעם שאבא מביט בחלון הוא נזכר בביקורים של נכבדי העם על הדשא ליד הבית, יצחק שמיר, הנשיא הרצוג, שמעון פרס ועוד, שאמא הייתה מספרת להם על מועדון האישה״.
מימי מדינה ז"ל ניהלה את מועדון עקרת הבית במגדל העמק. במועדון היו מכונות כביסה, חוגי כלכלת בית, תפירה ומלאכת יד. זו הייתה הדרך להוציא את הנשים מהבית וליצור קהילה מעורבת. כך קלטו את העלייה האתיופית ממבצע משה, את העלייה הקווקזית ועוד.
באותה מסגרת אורגנו טיולים ברחבי הארץ לנשות המועדון. דרכו הייתה גם תוכנית תהיל"ה, תוכנית השכלה ללומד המבוגר, והיו מפגשים בנושאי חינוך ובריאות. זו הייתה הדרך לגבש את העולים בהוויה הישראלית. מקסים, שהיה איש אחזקה בבי"ס האר"י, הגיע למועדון בערבים אחרי העבודה והכין לנשים קפה קון לצ'ה.
הזוג אף היו צמד זמרים חובבים עם קולות שירה נעימים ובכל אירוע שימחו את הקהל בשירתם. בכל בעיה שהייתה למשפחות הם פנו למימי ולמקסים, ואלה ייצגו אותם בפני מקבלי ההחלטות בעירייה. הבת מספרת שפעם נציגי הרווחה רצו להוציא ילדים מבית של משפחה לא מתפקדת, ומימי ששמעה את בכי הילדים התחייבה בפני הרווחה לסעוד וללוות את המשפחה, וכך הילדים נשארו בבית.
סיפורה של משפחת מדינה הוא סיפורה של הארץ, שאנשים רבים הגיעו אליה והתחילו בה חיים חדשים. השניים עלו מטנג׳יר לדימונה. כשמימי ראתה גמלים בפעם הראשונה, היא התחילה לבכות. הוריה ואחיה כבר היו בארץ, והם עזרו למקסים להיקלט בעבודה כחשמלאי רכב והעבירו את המשפחה למגדל העמק.
אחרי הילד החמישי אמרו למקסים שבן גוריון מתכוון לעזור למשפחות עם שישה ילדים כך שהגברים יפסיקו לשרת במילואים – וכך נולדה הבת השישית. כשמימי חלתה סעד אותה מקסים בנאמנות. הוא נפרד ממנה בשירה ובברכה "שבמקום הבא שאת הולכת אליו תראי דברים טובים".
זכינו להכיר משפחה צנועה אך עם לב רחב, שתרמה רבות לקהילה של מגדל העמק ובפרט לקהילת הנשים, ולקחה חלק משמעותי בקליטת העולים בעיר הקטנה.