לקום מן השכול

פנינה בורנשטיין נולדה בשנת 1951 במושב ערוגות שבמועצת באר טוביה. הוריה היו ממקימי היישוב ועסקו בחקלאות ואביה היה גם מנהל הצרכניה. פנינה שירתה בחיל הקשר בפיקוד דרום. לאחר השחרור למדה היסטוריה באוניברסיטה, תחילה בחיפה ואחר כך בתל־אביב, וסיימה תואר ראשון ושני. היא נישאה לאורי בורנשטיין שמשפחתו מוותיקי העיר ועברה לגור בכפר סבא. אורי היה אדריכל, בנה ותכנן בתים רבים בכפר סבא ובמקומות נוספים. פנינה עבדה כמורה ומילאה תפקידים נוספים בחטיבת שז"ר. נולדו להם שני ילדים, שרון ובן.


בן התגייס לצה"ל בחודש נובמבר 1998. הוא ביקש להגיע ליחידה קרבית, ואכן שובץ למסלול לוחמים בחטיבת 'גבעתי' ושירת במוצבים בלבנון ובאזור עזה. ביום ה' בתשרי תשס"ב (22/9/02) נפל ממצוק בשמורת יהודייה במהלך טיול ברמת הגולן. בן 21 היה בנופלו.


מצבו הבריאותי של אורי התדרדר ובשנת 2007 נפטר מאחר ולא יכול היה להכיל את האובדן. פנינה בחרה בחיים למען בתה שרון ולמען עצמה. אחרי מות בעלה יצאה לגמלאות וחיפשה מקום לתרום בו. היא חברה למשפחות שכול נוספות של גבעתי וביחד החליטו להעצים את פעילות בית יד לבנים בכפר סבא. כיום משמשת פנינה יושבת ראש הבית וחברה בהנהלה הארצית של יד לבנים. היא יוזמת פרויקטים רבים למען ההורים השכולים.


הפעילויות של בית יד לבנים מגוונות – הרצאות בנושאים שונים, טיולים, נופשונים וכמובן ערבי הנצחה. ועד בית יד לבנים בראשות פנינה דאג להוציא את אירוע יום הזיכרון מתוך הבית ולערוך אותו בכיכר העיר בשיתוף בתי ספר. כפר סבאים רבים מכבדים את האירוע ובאים לכיכר בכל שנה.


אחד הפרויקטים החשובים שיזמה הוא פרויקט "קהילה זוכרת יצירות מאירות", יוזמה המפגישה בין אומני העיר למשפחות השכולות. במסגרת היוזמה יוצרים האומנים יצירה חדשה מתוך הערכים שמאפיינים את בן המשפחה שנפל. פנינה אישה מרשימה ומחפשת ללא הרף פרויקטים חדשים למשפחות השכול. כאשר אנשים שואלים אותה מדוע כאם שכולה היא עוסקת בשכול, היא משיבה: "אני עוסקת באנשים ודואגת לעשות להם טוב".