"הקיבוץ נתן לי שוב בית"

מרקו סולומון נולד בדמשק שבסוריה בשנת 1940 בשכונת חרט אל יהוד, שכונה שבה גרו רק יהודים. בשנת 1950 החליטה משפחתו לעלות לישראל. ההחלטה לעלות לישראל זורזה לאחר שאביו נפצע קשה מרימון שנזרק על היהודים בבית הכנסת. הדרך לישראל עברה דרך לבנון. למרבה הצער קבוצת העולים התגלתה והמשטרה הלבנונית המקומית עצרה את המבוגרים וביניהם את הוריו. מתוך דאגה ומבלי להמתין לשחרור ההורים הועברו הילדים מלבנון דרך ראש הנקרה לשער העלייה בחיפה. "הייתי עם אחי הגדול שהיה בן 11 ואחותי הקטנה בת ה-7".
את ימיהם הראשונים בארץ עשו שלושת האחים בנדידה בין מוסדות חינוך שונים עד שהגיעו למוסד החינוכי "אונים" בכפר סבא. "כששאלו 'מי רוצה ללכת לקיבוץ?', הצבעתי למרות שזה לא האופי שלי . שמעתי את השם 'חיפה', מקום שהכרתי בזכות דוד שלי שעלה לארץ מספר חודשים לפנינו והתגורר בחיפה ואשר פעם אחת אירח אותנו אצלו". וכך בזכות המילה 'חיפה' הוא ואחותו הגיעו לקיבוץ מעין צבי. "אני לא יודע כמה חברות פתחו את השערים שלהם לילדים שהם לא מכירים ונתנו להם הכול כמו שעשו בקיבוץ מעין צבי! וזאת עוד בתקופה של צנע גדול", הוא מספר ואני רואה בעיניו את הכרת התודה של הילד ההוא שהקיבוץ נתן לו שוב בית. הוא ואחותו נקלטו בקיבוץ מעין צבי ומאז ועד היום הקיבוץ הוא ביתו.
לאחר השירות הצבאי הוא למד כלכלה וחקלאות ברחובות, שם גם הכיר את אשתו. כשסיים את לימודיו חזר למשק ועבד בבריכות הדגים. אחרי 5 שנים נבחר להיות מרכז משק. לאחר שסיים את הקדנציה במשק הוא היה פעיל בארגון מגדלי הדגים הארצי והתקדם שם עד לתפקיד מזכיר הארגון. אחרי 5 שנים בתפקיד, ועל אף שנבחר לקדנציה נוספת הוא נקרא לשוב ולהיות מרכז המשק בקיבוץ.
הוא נשוי כבר חמישים שנה ונולדו להם שלושה ילדים ושבעה נכדים