מרי האלופה

בזמנים שלפני הרדיו והטלוויזיה, ובטח שלפני היוטיוב והטיקטוק, זמנים שבהם ילדים היו מעבירים את זמנם הפנוי בעיקר במשחקים בשכונה, מצאה מרים (מרי) לוי תחביב מיוחד. או שמא הוא מצא אותה. היא השיגה את הילדים בריצות ובקפיצה לרוחק, ובגיל 16 היתה לנערה הראשונה בארץ ששברה שיא ארצי בקפיצה לרוחק. ״הגעתי ל־5.25 מטר. כשניגש אליי העיתונאי ושאל אותי מי אני, עניתי שאני ילדה מכפר ברנדס, על יד חדרה. כששאל מי המאמן שלי, אמרתי שהריצות בשכונה היו המאמן שלי. הוא לא האמין לי, אבל זו היתה האמת״. אחרי ששברה שיאים ארציים השקיעה את כל מרצה במפעל חייה החינוכי בבתי הספר של חוף הכרמל.

מרי נולדה בשנת 1932 בחדרה.״כנראה שנולדתי ילדה ספורטאית, כבר בגן רצתי הכי טוב מכל הבנים והבנות״, היא מספרת. בכיתה ה היתה חברה בנבחרת הריצה של כיתות ז-ח. בגיל תיכון השתתפה בתחרויות ארציות, אחרי מלחמת השחרור הגיעה להישג המרשים ולתואר אלופת הארץ בקפיצה לרוחק, ובהמשך השתתפה גם במכבייה השלישית והרביעית והגיעה למקומות הראשונים.

בגיל 20 התחילה מרי לעבוד בבתי ספר יסודיים כמורה להתעמלות, לריקודי עם, ובהמשך גם כמחנכת. אחד התחומים שעמלה לפתח במיוחד כמורה היה השימוש בתיאטרון ככלי לימודי. ״גדולי הפדגוגים אמרו שילד לומד תוך חוויית יצירה בפעילות. אני ראיתי בתיאטרון כלי למידה יוצא מן הכלל״. מרי אפשרה לילדי הכיתה לנוע לצלילי המוזיקה שהשמיעה, ולימדה אותם להמחיז את הסיפורים בשעת הסיפור. כשעלתה ללמד בכיתות הגבוהות הבחינה גם שם בצורך בפעילות יצירתית, והכניסה אותה לסדר היום. במשך השנים זכו עשרה פרויקטים שיצרה יחד עם ילדי בית הספר בפרס מטעם הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות.

ב־1965 הגיעה מרי לקיבוץ נווה ים, בו הקימה משפחה יחד עם דוד (רנדו) לוי ז״ל. למרי שני ילדים וחמישה נכדים. במשך שלושים שנה היתה מורה בחוף הכרמל, ועד היום היא מלמדת בבית ספר בטירת הכרמל. ״אני מלמדת כבר 70 שנה, באהבה רבה ובשמחה״, היא מספרת. כשהיא נכנסת בשער בית הספר הילדים מקבלים את פניה בחיבוקים, כי המורה מרי הגיעה. ״מעולם לא ראיתי בבית הספר עבודה, תמיד ראיתי בו עולם של יצירה. אין לי בעולם מקום שאני אוהבת יותר מבית הספר, ואין בעולם נפש יותר יפה מהילדים״.