האופניים של שייקה

בכל שבת מגיעות קבוצות של מטיילים לקיבוץ עין כרמל. הם עוברים במתחם סדנאות האומנים, פוגשים את הטווסים המשוטטים בקיבוץ, ואם התמזל מזלם הם פוגשים גם את שייקה גורן בעסק לשיפוץ ולבניית אופניים שהוא מנהל כבר כמעט 30 שנים. ״אני נותן למטיילים הרצאה על החיים ובסוף גזוז בתוספת חיזוקים למביני עניין. אני אוהב את זה״, הוא מספר. שייקה אוהב את החיים, ומדביק באהבה הזו את כל העובר בדרכו, ויש לו אפילו נוסחה סודית לחיים בשמחה.
שייקה, יליד 1945, בן לישראל ופרידה, הוא מוותיקי קיבוץ "עין כרמל". סיפוריו שזורים בהקמתו של הקיבוץ: ״אותי הביאו הנה בתור ילד. היינו פליטים במחנה המעפילים בעתלית במשך שנתיים, ברחנו מקיבוץ רמת רחל בירושלים״. הפליטים מרמת רחל, שברחו בעקבות קרבות מלחמת העצמאות, חברו לחברי קיבוץ עין הים והקימו יחד יישוב חדש. ״מ־48׳ עד 50׳, הוריי קמו בכל בוקר ונסעו לבנות את הקיבוץ. בבוקר יצאו לבנות ועם ערב חזרו. אימי עבדה בכל עבודה, ואבי הקים רפת לתפארת. אני הייתי איש טכני משחר נעוריי ועבדתי במפעל 25 שנה כמנהל אחזקה עד שפרשתי לאופניים, היום אני עסק לכל דבר שנקרא ׳שייקה ובניו׳״.
ביד אומן שייקה מתקן, משפץ ובונה אופניים בסדנה. הוא מפיח חיים באופניים שיצאו משימוש ומחזיר אותם להתגלגל בשבילים, או בונה אופניים מאפס. ״לא מזמן צלצלה אליי אישה בת שמונים וסיפרה שבצעירותה בצרפת גנבו לה את האופניים שלה, היא אמרה ׳אני רוצה שתבנה לי אופניים כמו אלו שהיו לי, ותחזיר אותי להיות שוב בת עשרים׳. על סמך תמונות שהביאה בניתי לה אופניים, והיא חזרה להיות בת עשרים״.
לשייקה שלושה ילדים ושישה נכדים גדולים, ״נכד מפקד על תותח, נכדה במודיעין, אחת זמרת אופרה, אחד גאון, אחרת כנרת, ועוד בן 12 שמחפש את דרכו בחיים״, הוא מתגאה כשהוא מספר על הישגיהם בחיוך. שייקה ממתיק סוד עם עוברים ושבים והופך את הזר לחבר, את הישן לרענן, את האפור לססגוני. ואת הנוסחה שלו לחיים טובים הוא שמח לחלוק עם כל המעוניין: ״למצוא עבודה שאוהבים ולשתות יין אדום״.