"לא היה לנו זמן לפחד"

"הדור שלי רק רצה שתהיה לנו מדינה וזה לא היה פשוט" מספרת לי תרזה כרמי בביתה אשר נושק לים בחוף נחשולים. סיפורה מאיר פרק בהיסטוריה אודות הנשים החלוצות הציוניות שלא הואר בעבר. היא פלמ"חניקית וחלוצה שהייתה חלק ממייסדי קיבוץ נחשולים עוד בטרם היה יותר מאשר שדות. היא נולדה בשנת 1928 ברומניה. לישראל עלתה בשנת 1944, דרך תורכיה והישר למחנה עולים בעתלית משם הצטרפה לחברת נוער באפיקים והתגייסה לפלמ"ח. "בשנים האלו מי שלא התגייס לפלמ"ח לא היה בן אדם", היא נזכרת. לשאלתי אם אי פעם הרגישה בסכנה, ענתה ללא היסוס: "מעולם לא חששתי. כשאת נמצאת בחבורה מה יש לפחד? מה שקורה לי קורה לכולם. מעבר לזה הגענו לישראל אחרי מלחמת העולם השנייה, ככה שהיינו כבר מורגלים".

את יום ההכרזה על הקמת המדינה היא זוכרת היטב. "היה לנו רק רדיו אחד בכל הקיבוץ וחיכינו להצבעה באו"ם. כל אחד שאמר 'כן' קפצנו משמחה. מהמלחמה לא חששנו, מכיוון שהיינו פלמ"חניקים מאומנים והיינו עם נשק. אני חושבת שלא היה לנו זמן לפחד. מה יכול להיות יותר גרוע ממלחמה?".

בפלמ"ח פגשה את מי שהיה לימים בעלה, ויחד עם גרעין מהחיל הגיעו לשמור על טנטורה שנכבשה. "היינו שם שלוש שנים עד שאישרו לנו להקים את קיבוץ נחשולים", היא נזכרת.
בשנת 1948 הקיבוץ קם ותרזה שנמנית בין מייסדיו נשארה בו עד היום. "בימים הראשונים של ההתיישבות שלנו כאן בקיבוץ נחשולים לא היה לנו שום דבר. היינו עניים מאוד. חיינו מהפירות שהיו בשדות. אבל מהרגע הראשון התאהבנו במקום היפה הזה ואף כי רבים רצו להתיישב כאן, אנחנו היינו הראשונים וזכינו לעשות זאת". אתגר ההתיישבות במקום היה גדול ביותר היא מתארת. "רצינו קיבוץ ימי ובתחילה ניסינו להתפרנס מדיג עם שתי ספינות שהיו לנו. אך אנחנו לא היינו מספיק מיומנים וכשראינו שאין מספיק דגים התחלנו להתרחק עד שהגענו לטורקיה ונתפסנו. הבנו שבדיג לא נעבוד, אבל החלטנו לא להזניח את החקלאות".

בגיל 20 תרזה כבר הייתה אמא, ועם התרחבות הקיבוץ מצאה תרזה משימה חדשה. "כשנולדו בקיבוץ נחשולים הילדים הראשונים, נזכרו שצריך גם גן. אז הלכתי ללמוד גננות ובכך עסקתי", היא מספרת. לימים שלושת ילדיה נשארו לגור בקיבוץ, והיא זכתה מהם לשבעה נכדים וארבעה נינות. עד היום תרזה גרה במרחק הליכה מהים. לשאלתי מה אהבה בחיים המשותפים בקיבוץ, סיפרה בחיוך "הדבר הכי מיוחד בחיינו כאן היה החברה. אני חושבת שעד היום גם עבור אנשים צעירים -כשיש חברה טובה אז הרבה יותר קל לעבור כל דבר".