תורה ועבודה

"תמיד רציתי לחיות בקהילה דתית סמוך לבית כנסת, ולעסוק בחקלאות במקביל לעבודתי כמהנדס", מספר יעקב ג'רי גרינוולד, יליד טורונטו, קנדה (1934). הוא זכה להגשים את משאת נפשו במושב בית גמליאל.ג'רי נולד להורים שהגיעו לטורונטו מפולין בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת. בהיותו בן אחת עשרה הגיעו אליהם בני משפחה ששרדו את השואה, והצטופפו יחד בבית הקטן. בצעירותו למד עברית ולימודי קודש כהשלמה ללימודים הכלליים בהם הצטיין. בהמשך למד הנדסה בטורונטו, ועם סיום לימודיו החל לעבוד כמהנדס מכונות במפעל לצמיגים בעיר קטנה בשם קיצ'ינר.
בקיצ'ינר הייתה לכל משפחה חלקת אדמה גדולה, וג'רי קינא בחבריו שבנוסף לעבודתם במפעל עסקו גם בחקלאות. "אמרתי לעצמי, אם הם יכולים לעשות זאת גם אני יכול". הוא חלם על שילוב של עבודתו כמהנדס עם חקלאות תוך שמירה על חיי יהדות מלאים, חלום אותו זכה להגשים שנים אחר כך במושב בית גמליאל.
בשנת 1963 החליט ג'רי להעמיק את הידע התיאורטי במקצוע, והוא נסע לניו יורק ללמוד תואר שני באוניברסיטת קולומביה. שם הכיר את אשתו ושותפתו לחיים – מרים, שארגנה באוניברסיטה אוכל כשר וארוחות שבת לסטודנטים היהודיים. הם התחתנו בניו יורק, וכל שנה-שנתיים החליפו מקום מגורים בהתאם לעבודה של ג'רי.
בעקבות חבר לעבודה התוודע ג'רי לחסידות חב"ד. הרבי מלובביץ' הצר על כך שיהודים העולים לישראל נאלצים, לעתים, לעבוד בשבת, והוא הורה לחסיד המיליונר דייב להקים מפעל שומר שבת בקרית מלאכי עבור העולים שומרי השבת. מיד לאחר מלחמת יום כיפור ג'רי התבקש לסייע בהקמת אותו מפעל, לסייע בבניית המכונות ובהדרכת העובדים.
ג'רי החליט לנסוע יחד עם מרים לישראל. העבודה שהייתה אמורה להיות קצרת מועד התארכה, וג'רי ליווה את תהליך הקמת המפעל בקרית מלאכי במשך כשלוש שנים. המפעל "פלוקטקס" פועל עד היום, והמכונות שתכנן, בנה והרכיב ג'רי עובדות כבר חמישים שנה, באיכות ובאמינות פנטסטיות.
בעקבות העבודה המתמשכת בהקמה ובליווי המפעל, החליטו ג'רי ומרים להגשים חלום ישן ועלו לארץ בשנת 1975 עם שלושת ילדיהם. הם התיישבו ברחובות, ובמקביל החלו לחפש יישוב חקלאי דתי שם יוכלו להגשים את חלומו של ג'רי לשלב בין הנדסה וחקלאות. הם הכירו כמה משפחות במושב בית גמליאל, ובשנת 1977 עברו לגור במושב. מיד החלו לעבוד בחקלאות, בהתחלה בגידול ירקות ומאוחר יותר נטעו כרם לענבי יין. ג'רי המשיך לעבוד במפעל "פלוקטקס" עד שנת 1990, ובמקביל עיבד את משקו ואף ייצר יין משובח ממנו נהנו חברי המושב בקידושים ובאירועים שונים במושב.
במושב נולד להם בן נוסף והם זכו להשיא את ילדיהם וליהנות מעשרים נכדיהם. הבן הבכור שלמה וגם כמה נכדים ממשיכים את המסורת ועוסקים במקצועות ההנדסה. שלמה ומשפחתו אף בנו את ביתם במשק ההורים בבית גמליאל.
בתמונה ג'רי מצולם עם מקל הליכה בחזית ביתו מוקף הצמחייה שם הוא גר מאז שנת 1977, מקל ההליכה אותו ייצר בעצמו מעץ הדרים שגדל אצלו וכל כך מאפיין אותו כאיש מעשה, טכנולוגי ויצרני, ועובד אדמה.