צבעי החיים

בבואי לפגוש את צילה גנור במשרדי שירות הייעוץ לאזרח (שי"ל) בו היא מתנדבת, לא תיארתי עד כמה אזכה. מולי אישה אנרגטית בת 82, אמנית וציירת בנשמתה שמקדישה חלק ניכר מחייה למען עזרה לזולת.
היה זה מסלול חייה שהותיר אותה שמחה בחלקה וששה לתרום לחברה: אישה חייכנית ואופטימית, שהנתינה וההתנדבות הן עבורה דרך חיים. בחיוך רחב היא פורשת בפניי את סיפורה, סיפור עשיר בגוונים, ממש כמו הציורים שלה.
צילה גנור נולדה בנובמבר 1944 בגלאץ שברומניה. הוריה נפגשו בשיעורי ערב בתלמוד תורה, אחרי ימים שבהם עבד אביה בעבודת כפייה בעיר. גם בימים האפלים ביותר, מצאו השניים זה את זה. אביה היה ספר הקהילה, ובמקצוע הזה המשיך לעבוד גם בארץ.
כמה מבני משפחתה נספו בשואה, אך צילה, שהייתה אז פעוטה, אינה זוכרת מעבר לכך. שנים רבות לאחר מכן חזרה לגלאץ לטיול שורשים, אך בית ילדותה כבר לא עמד על תילו, והאזור הפך למקום מושבה של קהילת צוענים. את הבית לא מצאה, אבל את השורשים היא נושאת בתוכה.
את העלייה לארץ היא זוכרת היטב, אף שהייתה אז בת ארבע בלבד. מגלאץ נסעה המשפחה לעיר הנמל קונסטנצה, ומשם הפליגה באונייה "עצמאות", שעל סיפונה היו 3,000 איש. מנמל חיפה הועברו למחנה עתלית. מתמונות הילדות שנחרטו בזיכרונה עולה דצמבר גשום, והאוהל הגדול שבו הסתתרו מפני הגשם.
בהמלצת קרוב משפחה עברו לצפת, ושם עברה עליה ילדותה, בעיר ההרים, הסמטאות הכחולות והאמנים. אולי שם נטמנו הזרעים הראשונים של אהבתה לצבע ולצורה. לאחר העלייה נולדו להוריה שתי בנות נוספות, אחיותיה של צילה. להרצליה הגיעה לאחר סיום לימודיה בעקבות דוד שלה, צבי קסירר, שהמליץ עליה כמתלמדת במחלקת ההנדסה בעיריית הרצליה. בזכות הניסיון שצברה התקבלה בשירותה הצבאי לעבוד בתחום השרטוט.
אמנות ואדריכלות, ציור, שרטוט, תכנון ומוזיקה הם הקווים המנחים של חייה, ממש כמו קווים על דף שרטוט. לאורך השנים השתתפה בסדנאות ובקורסים ולמדה בתחומים אלה. "כשאני מציירת, אני שוכחת מהכול", היא אומרת. לאחר גירושיה הקפידה להתפרנס מתחומי העניין שלה, והם העשירו את חייה והעניקו לה סיפוק רב. גם כשהחיים הציבו בפניה אתגרים, בחרה צילה לצבוע אותם בצבעים חמים.
לצילה בת ושני נכדים חמודים. בתה, נופר גנור, מוזיקאית מוכשרת, היא שרשמה את אמה לפרויקט התיעוד. נדמה שהאהבה לאמנות עברה מדור לדור, מהאם הציירת אל הבת המוזיקאית. בשי"ל היא מתנדבת מעל 22 שנה. תחילה ייעצה לאנשים בתחומי עניין שונים וכיום היא מפנה שיחות לגורמים מקצועיים שמטפלים בפניות. כשאני שואלת את צילה מה מניע אותה, היא עונה בפשטות: "הנתינה וההתנדבות עבורי הן דרך חיים".
שמחתי להכיר את צילה ואת סיפור חייה. היא אישה דעתנית, משכילה, בעלת שמחת חיים וסקרנות, שיודעת לצייר את חייה בצבעים עזים.