המנהל האגדי של תיכון "ראשונים"

נפתלי מנהיים התחיל את לימודיו בבית ספר פולני בעיר הולדתו לודז'. בעת שעור הדת אשר הועבר מדי שבוע על ידי כומר הוא לא נכח בכיתה. באחד הימים בעת שמחנכת הכיתה חילקה הזמנות למפגש הורים עם הכומר, כל תלמידי הכיתה קמו וצעקו: "יהודים החוצה". אירוע זה היה כה משפיל עבורו עד כי הוריו החליטו להעבירו לבית ספר יהודי. היחס שקיבל כתלמיד קשור אולי למוטו אשר ליווה אותו ב-22 השנים בהן ניהל את תיכון "הראשונים" בהרצליה, על פיו יש לאפשר לתלמידים מעורבות מירבית בכל הקשור לחיי החברה בבית הספר ולתכני הלימוד . בכך קיווה לגרום ליותר הזדהות של התלמידים עם המוסד החינוכי ולהשגים גבוהים יותר בלימודים.
בשנת 1962 התחיל לימודיו בתיכון "הראשונים" , הושפע מאוד ממורתו לכימיה במסגרת המגמה הריאלית וראה עצמו סולל את עתידו דרך העתודה האקדמית כמורה לכימיה. קריירת ההוראה שלו התחילה, איך לא, בעיר מגוריו- הרצליה ובתיכון בו למד . בחלוף שלוש שנים התמנה לסגן מנהל בית הספר ולאחר חמש שנים נוספות זכה במכרז לניהול תיכון בפרדס כץ. מותו הפתאומי של מנהל תיכון "הראשונים" – שמואל דורפן, גרמה לו להגיש מועמדות לניהול בית הספר.
הקליטה בתפקיד מנהל תיכון "הראשונים" הייתה השלמת מעגל, שכן ירש את המשרה מאדם שהיה מנהל נערץ. " זה היה מרגש ולא פשוט להיכנס לנעליו של קודמי, ולכן בתחילה נקטתי בקו של המשך התהליכים שהחלו לפני". הוא מסביר. במשך למעלה מעשרים השנים בהן ניהל את התיכון, נפתלי חולל שינויים רבים בהם הוא גאה מאוד. אך היה זה הקו החינוכי שהנהיג אשר הפך אותו לדמות אשר הותירה חותם ברבים: "אני מאמין שבית הספר אמור לשרת את כל מרכיבי האוכלוסייה של הקהילה בה הוא ממוקם , החל מהתלמידים המחוננים והמצטיינים ועד לתלמידים המתקשים. יש לקיים מדיניות של דלת פתוחה לתלמידים, מורים והורים", הוא מסביר.
בתקופת כהונתו כמנהל , פותחו מקצועות לימוד חדשים – תקשורת, קולנוע, מוזיקה, תיאטרון, חוק ומשפט, ניהול תעשייתי , מגדר ועוד. השנה מלאו 72 שנים לקיומו של בית הספר וזו השנה השלוש עשרה מאז פרישתו של נפתלי. תיכון "הראשונים" היה ונשאר מבוקש ומוערך מאוד בקרב תושבי העיר וקברניטיה. נפתלי היה נשוי לאורה ז"ל ויחד הביאו שלוש בנות. גם היום בגיל 74 הוא מתנדב בקהילה – מנהל את מכללת הגמלאים בעיר ( במסגרת עמותת ע.ל.ה). כשאני שואל את נפתלי על תחביב אוסף הבולים הגדול שברשותו, הוא אומר בחיוך: " בזה אעסוק כשאצא לגמלאות".