לואיס ומזל ויונטה

נתינה גמורה

1.png

כתיבה: אתי גדיש דה לנגה

צילום: רון בורקין

מזל ויונטה, ילידת 1949, עלתה ממרוקו בגיל 13 ישר לאולגה. 10 נפשות בדירת שיכון בת 2 חדרים. לואיס ויונטה, יליד 1946, עלה ממצרים בגיל 10 בעקבות מלחמת קדש והמצב הפוליטי הרעוע בין שתי המדינות.
הם הכירו ברחוב שבטי ישראל באולגה ד' ולא עזבו את אולגה מעולם. יש להם ארבעה ילדים. עינת, הבכורה, עוסקת בתחום החברתי בסוכנות היהודית, עירית עוסקת בחינוך, וירון ז''ל ורועי הם שני הילדים הראשונים בגבעת אולגה שסיימו קורס טייס. ירון נהרג בעת מילוי תפקידו בטיסת אימונים שגרתית, כשב-10 באוגוסט 1995 פגע מטוסו בקרקע בבקעת צין. את זכרו הם משמרים בקיר צילומים בלב ביתם.
בחייהם המקצועיים הלכו בנתיב החינוך. לואיס עבד 43 שנה ב"שפריר" - בית ספר לחינוך מיוחד בגבעת חיים איחוד, והיה סגן מנהל החטיבה. מזל הדריכה במועדוני נוער וריכזה במשך כ-7 שנים כ-180 משפחות במסגרת תוכנית ''אתגר'' – הדרכת אימהות לגיל הרך. אחר כך עברה לבישול ולאפייה, עיסוקים האהובים עליה, ולימדה מלונאות וקונדיטוריה, השתתפה בתחרות השף הנתנייתי וזכתה במקום הראשון, כשהפרס היה השתלמות בניס. במשך שנים היא ריכזה את מגמת המלונאות בבית הספר ''לני'' בנתניה.
שניהם לא רק אנשי חינוך, אלא מתנדבים פעילים בקהילה: בוועדות חינוכיות, חברתיות וקהילתיות באולגה. בשבע השנים האחרונות הם עבדו עם מתנדבים בתנועת ''שלם'' – שרות לאומי מבוגר, השייך לחברת המתנ''סים. לואיס מתנדב כמרכז מתנדבים ב''מרכז קריאה בהנאה'' לכיתות א'-ב' בבתי הספר היסודיים באולגה ומזל הייתה בעברה יו"ר ויצו באולגה. "שנינו נאמנים לעקרונות של אהבת הארץ והמדינה ושל נתינה גמורה," מזל אומרת, "שנינו אנשי חינוך".

"שנינו נאמנים לעקרונות של אהבת הארץ והמדינה ושל נתינה גמורה".

לואיס ומזל ויונטה

 
Gold logo.png