"הים הוא החבר הכי טוב שלי"

מגיל שש פטר קפלן במים. צולל, שוחה, דג ותופס גלים על הצד עם היד למעלה - מה שהפך לסימן ההיכר שלו במרוצת השנים. פטר גדל לא ליד הים, אלא בתוכו. הוא קורא לים ״החבר הכי טוב שלו״. הוא נולד ב-1951 באולגה, ואף שטייל בכל העולם, מעולם לא גר בשום מקום אחר. סבתא וסבא שלו ברחו מרוסיה במהפכה הבולשביקית לשנחאי, סין. משפחת קפלן היא אחת מהמשפחות הראשונות של עולי סין שהגיעו לאולגה, והיא המשפחה היחידה שנשארה שם מאותה עליה.

פטר הוא אחד האנשים הצנועים והמעניינים ביותר שפגשתי בחיי. הוא עובד כמציל בחדרה כבר 35 שנה. שישה חודשים בשנה הוא עובד כמציל וארבעה חודשים – כרב מלחים ב"צים", תפקיד שבמסגרתו הוא מפליג למקומות שונים בעולם, הרבה פעמים למזרח הרחוק. אביו היה ממקימי החברה וגזבר ראשי של אוניות נוסעים.
שתי העבודות משאירות לפטר חודשיים של חופש, שגם בהם הוא מטייל בעולם. המקומות האהובים עליו בעולם הם סן פרנסיסקו, קולורדו וברצלונה. ההיכרות שלו עם ברצלונה מרשימה מאוד – הוא מכיר היטב את השכונות ואת הרחובות הקטנים ובתי קפה ששווה לבקר בהם. ובכלל, בתי קפה הם אהבתו הגדולה ביותר. ספרדית הוא למד מהעובדים על הספינה.

פטר הוא אתלט. בשירותו הצבאי היה כלבן בשייטת 13, בעברו שיחק בקבוצת הפועל אולגה ככדורגלן ועדיין, עד היום, הוא רץ בין 10 ל-15 ק״מ כמעט בל בוקר. לעבודה כמציל הוא הגיע בזכות ההיסטוריה האתלטית שלו והקרבה למים.

פטר הציל, לדבריו, מאות אנשים. יש מקרים מרגשים במיוחד, כמו אישה שהצליח להשיב לחיים אחרי ששהתה שש דקות מתחת למים, או שלושת החיילים שנסחפו בים ואותם הצליח להציל.
הוא מקדיש את עצמו גם לחינוך הדור הצעיר, ונפגש בבתי הספר בחדרה עם התלמידים כדי להזכיר להם את העקרונות העיקריים לשמירת חיים:
- בחוף בלי מציל - לא נכנסים למים.
- אם נכנסים למים כדי לעזור למישהו, חשוב להצטייד באביזר מציף כלשהו.
- אסור לשהות בשמש בשעות המסוכנות (15-11), ואם נמצאים בשמש – לובשים בגדים ארוכים.

עבור הצילומים אנו נפגשים בחוף אולגה, שם הוא מכיר כל גרגר חול. זוהי שעת שקיעה וכשהשמש טובעת בים וכמעט נעלמת, נדמה לי לרגע שגם הוא טובע בין זיכרונותיו מהם חשף מעט עבורי.