שירת החזן

יוסף וינר נולד בעיר חדרה ב־15 באוקטובר 1937 למשפחה דתית מסורתית. הוריו עלו לארץ מהעיירה סלוטין שהייתה תחת השלטון האוסטרו הונגרי. הם הספיקו לברוח לפני הגעת הנאצים למקום. את לימודיו החל בבית הספר היסודי "תחכמוני" ומשם המשיך לישיבת בני עקיבא בכפר הרואה, התגייס לצה"ל ושירת בחיל הקשר כאלחוטן מורס.
לאחר שחרורו מהצבא נישא לחנה, בחירת ליבו, והם עברו להתגורר בשכונת בית אליעזר וגידלו את ארבעת ילדיהם בשכונה. יוסף עבד בתחום התחבורה והשינוע, ולימים למד בטכניון בחיפה דיני בטיחות בתעבורה, והיה אחראי על כשירותם ובטיחותם של כלי הרכב והנוהגים בהם.
בהיותו אדם מסורתי ואהוב על הבריות, הפך יוסף לדמות מרכזית ומשמעותית בקהילת חדרה בכלל ובבית אליעזר בפרט. הוא ניחן בקול עוצמתי המרטיט לבבות, וכחזן השתתף בטקסים השונים ברחבי העיר. כשרונו הווקאלי הוביל אותו להופעות רבות במסגרת המקהלה בניצוחו של המוזיקאי מנשה לב־רן.
יוסף שימש כחזן בית הכנסת "שארית הפלטה" בשכונה, ופעל לקירוב הקהילה לבית הכנסת. הוא אירח את תלמידי כיתות ב' במעמד קבלת ספר תורה, כמסורת בית הכנסת. בחגי תשרי היו מגיעים התלמידים לקבל הסבר על החג ועל המנהגים במסורת היהודית. במשך שנים הכין את ילדי חדרה והסביבה לבר המצווה, הנחה טקסי לוויה, אזכרה וכן טקסי יום הזיכרון לחללי ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה. כתיבה היא אהבת חייו, בדגש על חריזת חרוזים וכתיבת דרשות ונאומים.
במשך שנים שימש כיו"ר ועד השכונה של בית אליעזר, בה פעל רבות לקידום השכונה תוך דאגה אישית לסיוע לפרט. גם לאחר סיום כהונתו כיו"ר השכונה המשיך לפעול ולסייע לכל נזקק.
יוסף וינר, אדם נעים הליכות, רב כישרונות, אוהב אדם בעל לב רחב וכולו נתינה לזולת. המשפחה בראש מעייניו, והוא אוהב מאוד הומור ומעריך בדיחה טובה. התמונות לצד ספרי התורה משקפות את העשייה שלו כחזן השכונה והעיר.