טשגר גרד

טשגר גרד נולד בשנת 1958 בגונדר, והתגורר בכפר צ'נקלה. עבודתו החקלאית הייתה בכפר צ'לגה, מעבר לנחל. הוא גדל עם הוריו ואחיו, ובהמשך נישא והקים משפחה.
כל חייו, טשגר האמין שירושלים היא המדינה האמיתית של היהודים, ולא אתיופיה. הוא ראה את עצמו כחלק מקהילת ביתא ישראל, שחלמה כל חייה לעלות לארץ הקודש.
בשנת 1991, טשגר, שהיה כבר נשוי ואב לארבעה, יצא למסע עם משפחתו. המסע לא עבר דרך סודן, אלא התחיל בהליכה רגלית בת יומיים מהכפר לגונדר, משם נסעו באוטובוס יומיים נוספים לאדיס אבבה. מאדיס עלו על מטוס לאיטליה, ומשם לישראל. המסע כולו ארך יומיים. אמו ואחיו עלו תשעה חודשים לפניו, וחיכו לו בקוצר רוח.
באתיופיה, טשגר עבד בשירות הביטחון, כשומר וכחייל. אך בלילות, הוא פעל בחשאי ועזר למשפחות יהודיות לחצות את הגבול לסודן, מתוך אמונה ב"יהודי עוזר ליהודי". לבסוף, הלשינו עליו, והוא נכלא ללא משפט למשך חמש שנים. בכלא בגונדר, הוא היה אזוק בשלשלאות ברזל כבדות, ושקלן מוערך ב-20-30 קילוגרמים. הוא עבר עינויים קשים, שקשה לו לספר עליהם.
הוא נידון למוות, והוצאתו להורג נקבעה ליום שבת, מול קהל רב. אולם, ביום שישי בערב, פרצה מהפכה שלטונית, שהביאה לשחרור אסירים רבים, וטשגר ניצל. לאחר שחרורו, הוא חזר לכפר, לקח את אשתו וילדיו, ונסע לאדיס. שם עבד בשגרירות ישראל במשך שנתיים, ורק לאחר מכן עלה לישראל, כשהוא בן 33.
כשהגיע, חיכתה לו משפחתו בשמחה. הם חגגו את בואו בחגיגה גדולה, שחטו פרה, ובירכו אותו "טשגר בא". טשגר מודה שהוא שמח שהגיע לארץ ישראל, ומביע את תודתו על שהצליח להגשים את החלום שלו.