אצ'נפה גזהיין ז"ל

גנט גזהיין מספרת על בעלה המנוח, אצ'נפה גזהיין ז"ל, שהיה גיבור ונפש טובה. הוא נולד וגדל בכפר בבי, וחונך כיהודי שומר מצוות. כשהגיע לגיל בגרות, נישא ועבר לכפר סמוך בשם דזהון, שם התפרנס מעבודה חקלאית.
לאחר המהפכה באתיופיה, בזמן שמשטרו הצבאי של "הדרג" עלה לשלטון, אצ'נפה התגייס למיליציה מקומית שקמה כדי להילחם נגדם. לאחר תבוסתם, רוב הלוחמים ברחו לסודן, ואחד מהם, ידיד של ביתא ישראל בשם בריהון גבריייס, נפגש שם עם פועל עלייה בשם ברוך טגנה. השניים החליטו לשלוח הודעה סודית ליהודים באתיופיה, וקראו להם לצאת למסע לסודן כדי לעלות לישראל.
אצ'נפה, שקיבל את ההודעה, התמלא בתחושת שליחות והתנדב לסייע במשימה. הוא החל להסתובב בין הכפרים היהודיים, אסף קבוצות של צעירים, וליווה אותם בדרכם. הלילות היו מלאים במארבים, ועל מנת להימנע משודדים וצבא אתיופיה, הם נאלצו לנוע בחסות החשיכה ולהסתתר ביערות ובמערות במהלך היום. כשהגיעו לבית הוריו של אדסה, ששימש כנקודת מפגש, הוא העביר אותם לפעילים אחרים שהשלימו את הדרך.
לאחר שהשלטונות גילו על הפעילות, אצ'נפה ומשפחתו יצאו למסע לסודן, אליו הם לקחו איתם נשק כדי להגן על עצמם. לאחר כחודש, הוא חזר לאתיופיה בכוחות עצמו כדי להביא עוד כ-40 צעירים. המסע היה קשה, אך אצ'נפה, שפעל מתוך תחושת שליחות עמוקה, לא ביקש כסף מאף אחד.
בסודן, אצ'נפה המשיך לסייע לפליטים היהודים במחנות הפליטים. הוא עזר להם להגיע לנקודות איסוף, שם אנשי המוסד אספו אותם במטוסים ובאוניות. יום אחד הוא נתפס על ידי חיילים סודנים ונלקח לכלא, שם עבר עינויים קשים ומכות רצח. הוא שוחרר בזכות חבר אתיופי ששילם שוחד לחיילים.
לאחר ששוחרר, הוא הצליח להגיע לחרטום ומשם לאירופה, ולבסוף עלה לישראל בשנת 1984. גם בארץ הוא המשיך לפעול למען הקהילה, ודחף להקמת מועדון קהילתי בחדרה והמשיך להתנדב. גנט גזהיין מספרת שבעלה היה אדם מיוחד, שהקדיש את חייו לעזרה לזולת.