אספאו-אסי אסמרה

שמי אספאו אסמרה, נולדתי בכפר "גיינאה" ב 1959 במחוז גונדר בצפון מערב אתיופיה.
הפעילות הציונית שלי התחילה בשנת 1974 כשהייתי תלמיד בתיכון.
יום אחד באופן מפתיע אמרו לי שיש עליה לארץ ישראל. אני עם עוד יהודים בגילי יצאנו מגונדר לכיוון קנייה. נסענו 4 ימים
עם סיכונים רבים לחיינו. בגבול קניה אתיופיה נתפסנו עלי-ידי אנשי ביטחון של אתיופיה והכניסו אותנו לכלא. אני הייתי
בכמה בתי כלא ברחבי אתיופיה: "בגונדר", אבאי ) נחל נילוס( בתוך הסיחים, "במוייאלה" בגבול קנייה אתיופיה,"באווסה".
בכל בתי הכלא היה מסוכן ואנשים יצאו להורג, כל הזמן חשבתי שאני הבא בתור.
בכלא התנאים היו קשים, שלשולים, כאבי בטן, פצעים בכל הגוף שלי והייתי חיי בגוף ובנפש ובאותה מידה הייתי גם
חיי ומת. בתנאים אלו אחרי הרבה זמן, מצאנו שוטר שעובד בכלא, שהוא נוצרי שנולד באזור גונדר כמונו. יצרנו אתו
קשר בסודי סודיות, באמצעותו שלחנו מכתבים לקרובים שלנו שנמצאים בישראל. בעקבות המכתבים ששלחנו לישראל
מדינת ישראל התערבה ופנתה לשלטונות באתיופיה ואחרי מספר חודשים בכלא השתחררנו.
בניסיון השני לעלייה לישראל, בגונדר המארגנים אמרו לנו שצרכים לנסוע לאדיס-אבבה. אדיס-אבבה בתחנה מרכזית
"במרכתו", הגעתי עם 2 מזוודות שהבאתי יחד איתי מגונדר. ממרכתו עליתי למונית ומשם לכזנצ'יס, נהג המונית שדד
אותי וברח עם המזוודות. דיווחתי לממונים עלי והם אמרו לי לא לחזור לגונדר ולהישאר באדיס- אבבה על-מנת לעזור
בעבודה מול היהודים בתוך אדיס אבבה. באותו זמן הייתי באדיס-אבבה ללא תעודה מזהה וללא דרכון, כי האישור שהיה
לי לשהות באדיס-אבבה, היה רק לשלושה חודשים, ותקפו של האישור פג לפני שבועות רבים ולכן בכל רגע שאני איתפס
ע"י אנשי בטחון של השלטונות באתיופיה גורלי היה מוות מידי במקום כי נחשבתי כמי שפועל נגד הממשלה של אתיופיה.
למרות שאין לי תעודה מזהה, הסתובבתי ועבדתי מול אנשים שהגיעו ממחוזות אחרים וכמובן גם מקומיים שהיו גרים
באדיס-אבבה. היו כמה רגעים שנסענו לשדה תעופה "בולי" וחזרנו. אגב, עם הסיכון והלחץ שהיה לי בעבודה, הצלחתי
להביא מגונדר לאדיס אבבה את אח שלי "תדלה אמרה" וצירפתי אותו עם אותם יהודים שהיו בהמתנה ושאני הייתי עוקב
על תנועתם.
פעלתי בתקופה שהייתה במדינה מהפכה שלטונית של מנגסטו הילמרים "שלטון קומינטי". השילטון היה לא יציב ותקופה
זו נקראת "הטרור האדום" כל הכבישים הרחובות היו שטופים בדם. אנשים הוצאו להורג בירייה, היו גופות זרוקות על
הריצפה כמו "זבל".
סה"כ פעלתי בהצלת יהודים שהיו אתי באדיס-אבבה בין השנים 1976-1977 . כול תקופת הפעילות הציונית שלי הייתה
בין השנים 1974-1977 . בגיל 18 וחצי עם אח שלי ועוד יהודים, בסוף דצמבר 1977 דרך אירופה הגעתי לארץ הקודש
ולקחו אותנו למרכז קליטה בעפולה.
אחרי יומיים שהיינו בארץ אני ואחי תדלה אסמרה פגשנו את אבא שלנו אסמרה אדנה שהגיע לארץ בתקופה של "הילה
סלסי" מלך אתיופיה.