
ירח כהנוביץ'
גם כיום הוא לא מפסיק להתגעגע לים אותו כל כך אהב.

כתיבה: אייל עזרא
צילום: אייל עזרא
ירח כהנוביץ חיכה לי בחצר ביתו שבקיבוץ דגניה א' והיה שקוע בגילוף מעץ של יצירתו החדשה- ינשוף פרוס כנפיים. בחצר המיוחדת פזורים פסלים שונים מעשי ידו היצירתיות וסירה אחת ישנה מלאה בצמחייה.
ירח נולד בשנת 1929 בתל אביב להורים שעלו ארצה מרוסיה. אביו היה פרופסור למתמטיקה, ציוני שהחליט לעזוב הכל ולהקים חיים חדשים בישראל. המשפחה התגוררה מול נמל תל אביב ומילדותו היה ירח מחובר לים, אוהב לשחות לאוניות שעגנו ליד החוף ולעלות על סיפונן. ירח נזכר בהנאה את אותה פעם בה עלה על אנייה וזכה לטעום לראשונה בחייו שוקולד אותו קיבל מאחד המלחים. ירח סיפר לי בגאווה כיצד הבריח את יצחק שדה בסירת מפרשים לכיוון קפריסין.
ירח קשר את חייו עם אסנת, בת קיבוץ דגניה א'. שם נישאו וגידלו את חמשת ילדיהם. בקיבוץ עסק בתחומים שונים כגון חציר לעופות ולפרות בסילו וחרישת השדות עם הטרקטור.
לקראת תום שיחתנו שאלתי את ירח כיצד היה רוצה שאצלם אותו. ירח השתתק לרגע ואז החליט לשתף אותי בסיפור על חבר שבנה עם אביו סירת מפרשים קטנה וביקש ממנו להצטרף אליו לשייט בין איי יוון. כשסיים את סיפורו ירח לקח אותי בהתרגשות לראות את הסירה שאיתה הפליג השמורה אצלו בחצר.
ירח התרגש מאד להצטלם עם הסירה שנקראת "אירמה" על שם אימו של חברו שאיתו יצא למסע.
כיום ירח מבלה את זמנו בסדנה קטנה שבנה מחוץ לביתו. בסדנה ירח מפסל ויוצר בחומרים שונים. כל יצירה חושפת עוד צד קטן ונפלא בנפשו.
ירח שיתף אותי בהנאה בזיכרונותיו וסיפר כי גם כיום הוא לא מפסיק להתגעגע לים אותו כל כך אהב.

גם כיום הוא לא מפסיק להתגעגע לים אותו כל כך אהב.