" ביחד עם עוד חבורת נערים שהשתחררו מהצבא, היא כותבת אותיות של זהב בספרי ההיסטוריה של האומנות הישראלית"

תפקיד הבמאי במחזה הוא לראות את התמונה הכוללות. באחריותו לאחד את כל האמצעים האומדים ברשות ההפקה על מנת להבטיח את איכות ושלמות התוצר האומנותי. אומרים על נעמי פולני שהיא נולדה לביים. עברה המפואר הוא עדות חיה לכישרונה שהפך כבר מזמן לסמל.
היא נולדה בשנת 1927. כשסיימה את לימודיה בתיכון, היא מצטרפת לפלמ"ח ביחד עם חבריה ואף משתתפת בליווי השיירות לירושלים. האהבה לאומניות הבמה דחפה אותה להצטרף לחיים חפר שהקים את להקת הבידור הצבאית הראשונה בישראל - הצ'יזבטרון. עם פירוק הלהקה בשנת 1950, החלה להופיע בתיאטרון הקאמרי בתל אביב ובמקביל למדה מחול אצל נועה אשכול ומוזיקה של הרברט ברין. "שני האנשים הללו הזינו את תבונת האומנות בתוכי", היא מספרת. מספר שנים לאחר מכן, החליטה פולני לעבור אל מאחורי הקלעים והחלה לביים את הלהקות הצבאיות שהיו אז בתחילת דרכן. "האמא של הלהקות הצבאיות", יהיה כינוייה מאוחר יותר.
גלי ההצלחה והניסיון הרב שצברה יביאו אותה להקים להקה חדשה - להקת 'התרנגולים'. שם, ביחד עם עוד חבורת נערים שהשתחררו מהצבא, היא כותבת אותיות של זהב בספרי ההיסטוריה של האומנות הישראלית: גברי בנאי, שייקה לוי וישראל "פולי" פוליאקוב – שיקימו לאחר מכן את 'הגשש החיוור', יהורם גאון, עליזה רוזן, דבורה דותן, ליאור ייני – איתו אחר כך תתחתן, כאשר מעל כולם מנצחת נעמי. אל עמק הירדן היא הגיעה בשנת 1977 הישר מתל אביב. "רציתי להיות קרובה למקום בו עברתי את ההכשרה בפלמ"ח", כך היא אומרת.
כשנפגשים עם נעמי אפשר להתרשם מהחותם הענק שהיא השאירה על התרבות הישראלית. אפשר גם להתרשם מזה שהיא נגעה בתחנות שכולנו השקפנו עליהן מהצד. אני הכי התרשמתי מההזדמנות לגעת בישראליות שקצת התגעגענו אליה.