אהבת האדמה

בצפון בקעת הירדן, סמוך למושב מחולה וליישוב רותם, משתרע אזור של גבעות פתוחות, מרעה טבעי ונופים רחבי-ידיים הפונים אל הרי הגלעד. בתוך המרחב הזה קמה אחת החוות היפות והפעילות באזור: חוות "'נוה רועים" המשלבת חקלאות, התיישבות צעירה וחיי קהילה. שם המקום הוא בהשראת פסוק י"ב מפרק ל"ג בספר ירמיהו: "בַּמָּקוֹם הַזֶּה הֶחָרֵב מֵאֵין־אָדָם וְעַד־בְּהֵמָה וּבְכָל־עָרָיו נְוֵה רֹעִים מַרְבִּצִים צֹאן", כך מעידה אורה ליננטל שיחד עם בעלה צוריאל ובעזרת בני משפחתה ייסדו את החווה.
החווה הוקמה בשנת 2016 והייתה בין החוות הראשונות בגל ההתיישבות החקלאית החדש בבקעת הירדן. היא הוקמה כדי לחזק את האחיזה במרחב הפתוח, ליצור רצף של התיישבות חקלאית ולספק נוכחות בשטחי המרעה והשטחים הפתוחים באזור. בפועל הפכה החווה לנקודת מפגש בין טבע לאדם: עדרים הרועים במדרונות, מבנים שנבנו בעבודת יד, ומתנדבים ואורחים המגיעים לקחת חלק בעשייה. החווה אינה רק בית למשפחה המתגוררת בה, אלא גם מוקד אזורי של פעילות חינוכית, חקלאית וחברתית הפתוח למבקרים, למטיילים ולמתנדבים.
ליננטל מייצגת את ראשית מפעל החוות באזור: אנשים שבחרו לעבור אל המרחבים הפתוחים, להקים משק חקלאי וליצור מוקד חיים חדש בלב הנוף המדברי-הררי של הבקעה. המקום נבנה בהדרגה, מן הקרקע, פשוטו כמשמעו. לצד עבודות המרעה והחקלאות מתקיימות במקום פעילויות קהילתיות, אירוח קבוצות ומתנדבים, וסיורים המאפשרים למבקרים להכיר את החיים בחווה מקרוב. צעירים ונערים מגיעים לעיתים להתנדב בעבודות הבנייה, הטיפול בעדרים והתחזוקה, ובכך הופכת החווה גם למרחב חינוכי של אחריות, עבודה וחיבור לאדמה. “אנחנו פותחים את המקום לאנשים, כדי שיחוו את הבקעה דרך הרגליים, דרך העבודה ודרך המפגש האנושי", היא משתפת.
אורה ליננטל רואה בחווה לא רק מקום מגורים אלא שליחות. לדבריה, “החווה היא התגשמות חלום של ישוב הארץ, מתוך חיבור לאנשי הבקעה שהיו כאן לפנינו". כך הפכה החווה ליד מחולה למוקד קטן אך משמעותי בנוף הבקעה, מקום שבו חלוציות מודרנית, חקלאות וחיי קהילה נפגשים ויוצרים מרחב חי ופועם.