אוריה בן ישראל

הגורו של ידיעת הארץ

1.png

כתיבה: שוש מלאת

צילום: ניסים סלם

לפני כארבעים שנה, כשהגעתי למכללת אחוה, כמרצה צעירה, שובצתי להיות מדריכה בקורס ייחודי 'הסיור המשולב: הטיול הקצר להכרת הסביבה הקרובה', בהנחיית אוריה בן ישראל, אשר נחשב ל'גורו' של ידיעת הארץ ומיומנויות הטיול הקצר. ההכשרה תחתיו השאירה בי חותם והיוותה אוצר בלום ומונגש לטובת הדרכת הסטודנטים הצעירים. "הגישה הייתה לא להגיד לסטודנטים מה להגיד, אלא לתת להם לחקור (ארץ לא נודעת)", כך נהג לומר. עשרות שנים לאחר שהוכשרתי על ידו, הגעתי נרגשת להכיר יותר אודות הפרויקטים של מפעל חייו.

הוא נולד ברחובות, בשנת 1931. הוריו, יעקב וחמדה, היו בין מייסדי כפר גבתון בשנת 1933 כשהוא בן שנתיים. המושב הוקם במסגרת "התיישבות האלף", אלף משפחות שנשלחו ליישובי ספר סמוך לערים עם רוב יהודי. "אני זוכר שכשהייתי קם בבוקר כילד קטן, שאלתי את עצמי, 'היכן אני?'. אם הייתי במיטה אזי היה לילה שקט, אם הייתי על מזרון אזי היה זה לילה של ירי שעבר על הכפר", אוריה נזכר. "בכפר היה מבנה בטון ששימש מחסן נשק באישור הבריטים, שכן, בכפר הייתה תחנת נוטרים (גפירים) שכונתה מק"ל 5 (מקום לימוד 5), בפי ההגנה. הנשק שימש את ההגנה לאימונים. במידה והתקרבו בריטים, הייתה התראה מצד השומרים, ומיד הוחזר הנשק למבנה והאנשים העמידו פנים שמדובר בפעילות ספורט של בני נוער".

אוריה לקח חלק באירוע מכונן בישוב, כך מספר: "אחד מהתושבים החליט לשרוף את הקוצים בחלקתו מבלי שידע שמתחת לאדמה נמצא סליק סודי ובו הוסתרו כדורים. שריפת הקוצים ועשבי הפרא גרמה לפיצוצים אדירים של הכדורים לכל עבר ושריפות. מכבי האש לא הוזעקו מחשש בואם של השוטרים הבריטים. לכן כולם התגייסו לכיבוי האש, כולל הילדים, ואני בתוכם. גבורת הילדים זכתה להוקרה: הצטרפות להגנה ולגדנ"ע בגיל צעיר. הושבענו, אחרי הליכה מפחידה בחשכת לילה, בגאווה ויראת קודש. במסגרת אימוני הגדנ"ע, גם יותר מאוחר בעת 'גיוס הילדים', השתלבנו בהדבקת כרוזים ברחובות, ושליחויות להעברת ידיעות".

אביו של אוריה, נהרג במלה"ע השנייה כחייל בצבא הבריטי, במהלכה לחם במדבר המערבי בצפון אפריקה. "אבי שלח אלי משם פרחים, וכשהגיע לבנגזי, פגש יהודים. הוא כתב לנו 'צריך להשקיע בהם הרבה, כדי שיוכלו להיות ישראלים'. אני בתת-מודע קיימתי את צוואתו, לימדתי עולים חדשים והדרכתי במגוון מקומות במטרה להעביר את ערכי תנועת הפועלים, שספגתי בבית. נישאתי לליאורה שהייתה ילדת שואה, והשתלבתי בהגנה המרחבית במשמר דוד", מספר אוריה. הטורייה השחוקה של אביו ואקדחו האישי נשמרו עד היום.

את חייו הקדיש לחקירת הארץ ונשא את הדגל של הכרת הסביבה הקרובה. הוא עסק בהדרכת טיולים ובייעוץ טיולים. הוא היה בין העובדים הראשונים של החברה להגנת הטבע והיווה גשר בינה לבין משרד החינוך שם שימש כמפקח ארצי לידיעת הארץ וכמנהל היחידה לידיעת הארץ ולימודי שדה. הוא כתב תוכן איכותי אודות ידיעת הארץ לטובת הכלל, ובין היתר יזם את הקמת מרכזי לימודי שדה ביערות ובערים. גם היום הוא ממשיך לחלום על סימוני שבילים בארץ הנושבת עם תקווה להנחיל את האהבה להכרת הסביבה הקרובה לדור הצעיר."גבתון עבורי מייצג את העבר והמורשת. אני מקווה שהדור הבא ידע לשמור על הכפר, ואין זו משימה קלה", הוא מסכם ובמילים אלו משלים חלק מהפסיפס של הכהן המאיר של ידיעת הארץ.

"לימדתי והדרכתי כדי להעביר את ערכי תנועת הפועלים, שספגתי בבית"

אוריה בן ישראל

 
Gold logo.png