הנער הכריזמטי

צילום: דויד כהן

"יונה בכלל לא היה אמור לצאת לטיול", מספר ישראל סבג, אחיו הגדול של יונה ז"ל. "הייתה לו דלקת פרקים. הוא ביקש וקיבל אישור מהרופא כדי לצאת. אני זוכר את הפעם האחרונה שראיתי אותו, יום לפני הטיול. הוא בא אליי הביתה ונתתי לו את הנעליים הצבאיות שלי".
יונה סבג, יליד 1956, היה האח השישי מבן תשעה אחים. כבר בילדותו הוא התגלה כילד כריזמטי ומנהיג. הוא הוביל את חבריו במשחקים, נותן דוגמאות והוראות. בבית הספר למד במגמת נגרות. חייו נגדעו בעקבות אירוע טרור במעלות בזמן טיול בית ספרי, בעודו בן 17.
ביום האסון, אחיו של יונה, ישראל, לא רצה לשבת ולחכות לבשורות בכיכר המשטרה, ונסע עם חבר במשאית צבאית למעלות. "הגענו בערב וכבר לא היה שם אף אחד. נסענו לבית החולים בנהריה". לאחר שלא מצא את אחיו מאושפז בבית החולים, הוא התלבט אם לנסוע לבית החולים הבא. "לפני שעזבנו את בית החולים, הלכתי לחדר המתים. שאלתי האם אחי נמצא שם, נער עם נקודת חן במרכז המצח", מספר ישראל. לצערו הוא קיבל תשובה חיובית. ישראל לא איבד את עשתונותיו, נכנס לחדר המתים לראות את אחיו בפעם האחרונה ועזר לצוות לזהות את שאר ההרוגים שהיו שם. משפחתו קיבלה את הבשורה על ידי רופא ועובדת סוציאלית שהגיעו אליהם לבית. "זה היה שוק, אחותי חנה התעלפה במקום", הוא נזכר.
"אף אחד לא מדבר על מה שקרה שם, על ההתנהלות של הצבא באירוע הזה", טוען ישראל. "בשביל הצבא זו הייתה טעות אחת קטנה, לא משמעותית, אבל הילדים שלנו שילמו את המחיר".
בזמן האסון היה ישראל בן 26, בשנה הראשונה לנישואיו עם אישה בהריון. "אשתי גם איבדה אח במלחמת יום כיפור, 7 חודשים לפני שאחי נהרג", הוא מספר, "אבל כשנולד התינוק קראנו לו יונה על שם אחי. אני האח הבכור ויונה הוא הנכד הבכור במשפחה. אחריי, כל אחד מאחיי קרא לאחד מילדיו יונה".
"לאמא שלי היה קשה מאוד לקבל את המוות של אחי. 'כוויה כזאת אי אפשר לרפא', היא נהגה לומר", מספר ישראל. האחים הבוגרים שעזבו את הבית, המשיכו להגיע לבית המשפחה לתמוך ולעזור להורים, שהמשיכו לגדל את ארבעת הילדים הקטנים בבית. לימים כל אחד מהם טיפח משפחה לתפארת משלו. ישראל בנה משפחה של ארבעה ילדים ו-12 נכדים, ועד היום הוא עוסק בהנהלת חשבונות. "כל שנה מזכירים בבית הספר את האסון ומזמינים אנשים לדבר. לעיתים אני הולך לשם ולעיתים אחים שלי הולכים", מסכם ישראל.