שרה גנדלמן, גת

״הגענו מברזיל אל הלא נודע, ולאט לאט השתלבנו״

1.png

כתיבה: אלינור בר יהודה

צילום: טלי נחשון

״גדלתי בריו, עיר יפה ועליזה והייתה לי ילדות נהדרת. גרנו סביב חצר גדולה כמה משפחות ויש לי זיכרונות רבים של משחקי ילדות עם חברים בחצר שלנו. נהננו מחיי תרבות, הלכנו לקונצרטים ולתאטרון, והחיים היו מאוד תוססים״.
שרה גדלה בבית ציוני ושומר מסורת, למדה בבית ספר עברי, והייתה חברה בארגון השומר הצעיר בברזיל. ״עניין הציונות וארץ ישראל גדלו איתי ביחד. בבית שמרנו את החגים, ובשבת עשינו תמיד קידוש, זה נתן לנו משהו ללב. בקהילה היו הרבה ארגונים ציוניים כמו ויצ״ו, שאמי הייתה פעילה בו, קק״ל, נעמת ועוד. הפעילות בשומר הצעיר נתנה לנו דחיפה לעלייה״.
הקהילה היהודית בריו דה ז׳נרו הייתה קהילה גדולה, והחברים בה עזרו זה לזה. בזמן מלחמת העולם השנייה שרה הייתה אמנם רק ילדה, אבל היא זוכרת שהמלחמה ליוותה את חיי הקהילה בברזיל, שלחלק ניכר מחבריה היו קרובים שנותרו באירופה.
בשנת 1955 עלתה שרה ארצה, יחד עם גרעין של השומר הצעיר. ״הגענו מברזיל אל הלא נודע, ולאט לאט למדנו להכיר את חיי הקיבוץ והשתלבנו בתחומי העשייה השונים״.
תחילה עבדה שרה בעבודות שונות בקיבוץ, בהמשך לימדה באולפן לעולים, ובמשך כ־25 שנה לימדה בבית הספר האזורי, על גלגוליו השונים ,במרכז הלמידה והעשרה.
"כמורה באולפן פגשתי אנשים בגילאים שונים בצעדיהם הראשונים בישראל ומצאתי ערך רב בליווי ובתמיכה בקליטה בארץ החדשה ונהנתי ליצור קשרים אנשים חדשים ". ״בברזיל הייתי גננת בגן ילדים לילדי הקהילה היהודית ותמיד אהבתי לעבוד עם ילדים. אהבתי את העשייה במרכז הלמידה כיון שהילדים נהנו מלמידה חווייתית ״ היא מספרת. במרכז הלמידה בילו דורות רבים של ילדות וילדי בתי הספר ועם רבים מהם נוצר לשרה קשר מיוחד שנמשך שנים רבות אחרי שבגרו . ״אני מאחלת לדור הצעיר שיהיו סקרנים, ילמדו והתעניינו ושיהיו אנשים אוהבים וטובים "
שרה הייתה פעילה ומילאה תפקידים שונים בקיבוץ והיום נהנית מיצירה, משפחה וחברים.
שרה נישאה לסמי ז"ל ולהם 3 ילדים, 9 נכדים ו-2 נינים.


"בבית שמרנו את החגים, ובשבת עשינו תמיד קידוש, זה נתן לנו משהו ללב".

שרה גנדלמן, גת

 
Gold logo.png