"יום הניצחון היה בשבילי כמו שמחת תורה"

לאוניד ברומברג נולד בשנת 1926 ברומניה, והיה בן 13 בלבד כשפרצה המלחמה. באותה תקופה, הפציר השלטון ביהודים לברוח כדי להגן על עצמם, אך לאוניד ומשפחתו נשארו. "איש לא העלה על דעתו שהמלחמה תימשך כל כך הרבה זמן" אמר ליאוניד. לאוניד גורש מביתו עם משפחתו בהוראת הגרמנים, ומספר: "זה היה גיהנום. אחרי השמדת הגטו שלנו, יהודים רבים שרדו על ידי כך שהתחבאו בביוב. ויש מקרה אחד, שעליו אני חולם עד היום", אומר לאוניד ועוצר לרגע. "אני זוכר שעמדתי ברחוב, ולפתע ראיתי את מכסה הביוב זז מעט. מתוכו בזהירות יצאה ילדה יהודיה. למרות הלכלוך, ראו בברור עד כמה יפה היא הייתה. ברגע שיצאה החוצה, ניגש אליה חייל ותפס אותה ברגלה", מספר לאוניד וקולו נחנק, "הוא הניף אותה בכל הכוח, חבט את ראשה בקיר הלבנים הסמוך, זרק אותה לנהר והמשיך הלאה".
כששוחרר בשנת 1944 ממחנה הריכוז שבו היה כלוא, לאוניד לא היסס רגע אחד והתנדב מיד לצבא האדום. "רציתי לנקום, זה כל מה שחשבתי עליו", נזכר. אחרי הכשרה של כמה חודשים קיבל את הפיקוד על חוליית חי"ר. "היו תחת פיקודי חיילים רומנים, מולדובים, רוסים ואוקראינים. כולנו התנדבנו לצבא במטרה אחת - להביס את הנאצים. נלחמנו כמעט רק בחיילי SS - אלו היו פנאטים, שלא הסכימו להיכנע", נזכר. את הקרב של ה- 14 בינואר 1945, בשעה 4 בדיוק לעולם לא ישכח: פצצת תאורה אדומה האירה את השמיים, ואת השקט פילחה שריקה חזקה. זה היה האות להסתערות. לאוניד וחייליו רצו לכיוון השוחות הגרמניות. "הכל קרה כל כך מהר. במהלך הלילה הזה, השוחות התמלאו בגופות של חיילי SS", הוא משחזר. במהלך אותו הלילה, הוא הבחין ברימון שנזרק לעבר מפקדו. הוא לא היסס לרגע וזינק עליו רגע לפני שהתפוצץ לידו רימון ועל כך קיבל את אות 'עיטור התהילה'. על כך הוא אומר בחיוך: "המפקד שלי הרגיש שהוא חייב לי את חייו". במהלך אותו קרב לאוניד נפצע קשה ופונה במצב אנוש לבית החולים. "שם גיליתי שאני היחיד מן החוליה שלי שנותר בחיים, כל חיילי נהרגו בקרבות לשחרור וורשה. יש לי מזל שנשארתי בחיים". לאוניד אושפז בבית חולים למשך שנה עד שהחלים.
גם היום, על אף שחלפו כל כך הרבה שנים מאז, כשלאוניד מדבר על הרגע שבו נודע לו שהצבא הסובייטי ניצח והגיע לשחרר את מחנה הריכוז, דמעות עולות בעיניו. "יום הניצחון היה בשבילי כמו שמחת תורה, אפילו יותר", הוא מספר בהתרגשות על הרגע שבו הבין כי המלחמה הנוראית סוף סוף הסתיימה.
"הייתי שמח שיום חגנו, יום הניצחון של רוסיה על הצורר הנאצי בחזית המזרחית שחל ב־9 במאי, יהיה יום חג בלוח השנה של כולם", הוא מייחל לסיום.