"בן רבדים, אוהב אדם ואדמה": לזכרו של סמל אריאל אוחנה

אריאל אוחנה נולד ב-30 במאי 2004 לליאת ויניב, אח ליואב, גילי ושקד. הוא גדל במושב תלמי יחיאל ועבר בגיל שנה לקיבוץ רבדים, שם נהנה מילדות טבעית, חמה ואוהבת. חיוכו השובב, טוב ליבו ורגישותו הפכו אותו לאהוב על כל הסובבים אותו – משפחה, חברים, ומחנכים.
אריאל התחנך בגנים ובבתי הספר האזוריים "האלה" ו"צפית", הצטיין כמנהיג כריזמטי, עצמאי וצנוע. היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר", מדריך בקיבוץ, וחבר מרכזי בקבוצת הכדורסל "שועלי צפית" בה שיחק כקפטן. אהב ספורט, מוזיקה, שחמט, בישול ובעלי חיים, ובלט ביוזמה וחריצות גם בעולם העסקים: הוא אפילו הקים מיזם פיצה חברתי עם חבריו.
אריאל היה בזוגיות עמוקה ואוהבת עם עמית מקיבוץ חצור. אהבתם נמשכה גם כשהיה חייל קרבי בגדוד 890 של הצנחנים, שם שירת כלוחם מוביל בצוות איתור ותקיפה. הוא התבלט בלחימה, בנחישות ובאומץ, תוך דאגה מתמדת לחבריו. עמית סיפרה עליו: "אריאל היה אדם ששיחה של שתי שניות מספיקה כדי להיות מוקסמים ממנו. ידעתי שאריאל היה אדם טוב וטהור, אבל רק בשבעה הגיעו אלינו סיפורים שמהם הבנתי עד כמה לא רק היה אדם מיוחד וחבר טוב אלא גם צנוע ובעשייה שקטה. אריאל היה הכי מיוחד בעולם. לא פגשתי דומה לו״.
ביום שבת- 7.10.23 בבוקר הוקפץ עם חבריו במסוקים מנבי מוסא שבבקעה. הם היו בתקופת אימון ונשארו שבת גדודית בבסיס. המסוקים שאספו אותם נחתו בסביבות השעה 11 באזור עלומים ומשם הפלוגה שלהם הונחתה לצעוד לבארי. אריאל וחבריו לחמו יחד: עברו מבית לבית, חיסלו מחבלים ושיחררו אזרחים. אריאל לחם בגבורה כ-30 שעות. מפקדיו סיפרו שחיסל 8 מחבלים. ב-8.10.23 בשעות הצהריים, נכנס מפקד המחלקה לבית של יובל ומעין בר ז״ל. הקצין נפצע מצרור שירה מחבל שהיה מבוצר בבית. אריאל נכנס לבית על מנת לחסל את המחבל ולהציל את מפקדו שנפצע. אריאל נפגע מצרור כדורים שאחד מהם חדר למותנו. הוא נהרג במקום בשלווה ועם חיוך על שפתיו.
זכרו מונצח ע"י משפחה וחברים בפעילויות חינוכיות ובחיבורים משמעותיים: בית הכנסת "אהבת אריאל" ברבדים; פינת חמד בנחל תמנה שהוקמה ע"י נוער קיבוץ חפץ חיים ונוער רבדים; וכן בקבוצת הכדורסל הנושאת את שמו "הפועל יואב צפית אריאל". בנוסף הוקמה חברה לתועלת הציבור (מלכ"ר) בשם "אריאל צ'וקה". החברה עוסקת במגוון תחומים: "תכנית מחוברים" לחוסן חברתי לבני נוער, הקמת "הבית של אריאל" בית לחיילים/ות
בודדים/ות לוחמים/ות, והרצאות "אור וגבורה" ברוחו של אריאל.
אחד ממיזמי ההנצחה הוא "מצפה אריאל" שבקיבוץ רבדים. הרעיון להקמתו עלה לאחר השבעה בהובלת חבריו ובני משפחתו, כמקום לזיכרון ולחיבור לנוף ולאדמה. המצפה ממוקם מול שדות קיבוץ רבדים, וכולל פינות ישיבה, משחקי אבן, ושלט עם דמותו של אריאל והכיתוב "בן רבדים, אוהב אדם ואדמה". במהלך חנוכת המצפה ביום השנה לנפילתו של אריאל, התקיים טקס בהשתתפות בני משפחה, חברים ותושבי הקיבוץ. הטקס כלל הפרחת עפיפונים, מסורת המתקיימת כל שנה בסוכות - הפעם כל עפיפון סימל זיכרונות, רצונות, חלומות ורגעים שכולם חוו עם אריאל. יניב אוחנה, אביו של אריאל סיפר בטקס: "זה היה כל כך טבעי ומתבקש שבגבעה שבה אנו ניצבים היום יוקם מצפה לזכרו של אריאל, מקום שמסמל את החיבור לאדמה, לחופש ולטבע. למשימה נרתמו אנשים רבים וטובים, צעירים ובוגרים כאחד. בבניית המצפה הושקעה מחשבה רבה, וכל דבר בו מתקשר ומזכיר את אריאל".
אריאל - נער חייכן ועתיר כישרונות, ספורטאי מוביל וחייל אמיץ שמסר את נפשו. חותמו נשאר לא רק בלב משפחתו וחבריו, אלא בלב כל מי שאי פעם פגש בו והוקסם ממנו. משפחתו וחבריו בוחרים ללכת בדרכו השמחה, החיונית והאוהבת, ולהמשיך בעשייה משמעותית בהשראתו שמנציחה ומנכיחה את תחומי העניין וערכיו של אריאל. מי ייתן ונמשיך להפיץ את אורו. יהי זכרו ברוך.